מי שבאמת שברה שיאים השבוע היא ועדת החוקה, בדיונים על ההצעות לפיצול (ולחיסול) מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. את ההתנגדות להצעת החוק מטעם הייעוץ המשפטי הציג לימון, בין היתר נאמר לו שיסיים כמו הפצ"רית, ויו"ר הוועדה, שמחה רוטמן, אף הגדיל לעשות ואמר שבמשפחות הפשע שולחים אדם המכונה "קוף", שלא יודע את התשובות, כדי שתהיה הכחשה. כך ייעשה לעובדי הציבור, אלה המשרתים את הממלכה, את כלל הציבור, אלה השומרים על שלטון החוק. אם דעתם לא מתיישרת עם דעת השלטון - אין יותר כבוד או אפילו ריסון. הפרקטיקה החדשה, כמו שראינו לאחרונה גם בדיונים בבית המשפט העליון, היא התקפות, צעקות, יחס משפיל ואיומים. הכל מתוך מטרה להרתיע את מי שגישתו המקצועיות מתנגדת לעמדת הקואליציה. אבל זה לא הכול. השבוע התקיימו בכנסת דיונים בהצעות המבקשות להשתלט גם על סמכויות חקירה פליליות. האחת עוסקת במח"ש. לפי הנוסח שנידון בוועדה המשותפת לחוקה ולביטחון לאומי, המחלקה לחקירות שוטרים תצא מהפרקליטות ותוכפף לשר המשפטים, ומי שיעמוד בראשה ייבחר בידי ועדה שרוב חבריה ימונו בידי השר או מנכ"ל משרדו. בשפה פשוטה: שליטה פוליטית בהליכי החקירה של שוטרים. ההצעה השנייה, שעברה השבוע קריאה טרומית, קובעת שאם נודע למשטרה שבוצעה עבירה על-ידי היועץ המשפטי או פרקליט המדינה, שר המשפטים ימנה תובע לעניין זה, והוא יוכל למנות את מי שירצה, ללא כל מגבלה. רק לפני כשבוע פסל בג"ץ גם את המועמד השני של השר יריב לוין לתפקיד המלווה לחקירת הפצ"רית, והנה במוצ"ש הופיעה הצעה זו, שנראית כמו "פתרון" לרצון הדחוף של הקואליציה לחקור באזהרה את גלי מיארה בפרשת הפצ"רית. הקואליציה לא מסתירה את כוונותיה. כשלא מצליחים להדיח את היועצת המשפטית, מנסים לפצל את תפקידה, או לפחות לבדוק אם אפשר לחקור אותה באזהרה. לא סתם, כנראה, הזהיר לוין את ח"כ נעמה לזימי ש"ההגנה שהיא נהנית ממנה תכף תיגמר". את שלל ההצעות שקודמו השבוע כדאי לבחון גם בראייה השוואתית: השתלטות על גופי הביטחון, השיטור והמודיעין ועל סמכויות האכיפה המדינתיים - היא מרכיב מרכזי במהלכים להחלשת דמוקרטיות, עד כדי פירוקן ממש והחלפתן במשטרים אוטוקרטיים.