רבים קוראים לפרשת ההדלפה והטיוח של סרטון שדה תימן 'פרשת הפצרי"ת', אני מבקש לקרוא לה פרשה 'פרשת בית המשפט העליון'. בואו ננתח את הפרשה מלמעלה, מכיוונו של בית המשפט העליון. 1. בחודש ינואר השנה החליט בית המשפט העליון להפקיד את החתול על החלב, לאפשר לפרקליטות הצבאית ולמצ"ח לחקור את פרשת ההדלפה. זאת על-אף שהעותרים חזרו וטענו (מבלי שהוכיחו) שההדלפה יצאה מהפרקליטות הצבאית. בית המשפט סבר שבקרת החקירה אליה התחייבה היועצת המשפטית לממשלה, באמצעות בכיר מפרקליטות המדינה, מספקת, ולכן ניתן להפקיד את החקירה בידי הפצרי"ה, על-אף מחאת העותרים. האם בית המשפט ידע שהוא מפקיד את החתול על החלב? אני מניח שלא, אך עובדתית זה מה שהוא עשה. האם זה עבד? עבד פנטסטי - התוצאות של הבדיקה היו GMG גורנישט מיט גורנישט, ולולא בדיקה של השב"כ לקראת מינויה של דוברת הפצרי"ה לשופטת, ופועלם הנחוש והנכון של ראש השב"כ ושל הרמטכ"ל, כל הפרשה הזו הייתה נקברת קבורת חמור. 2. היועצת המשפטית לממשלה אשר מונתה בהסכמתה על-ידי בית המשפט כגורם הביקורת באמצעות פרקליטות המדינה כשלה כישלון חרוץ. היועצת, בניגוד לשופטים נושאת (כללית) באחריות פלילית למעשיה ולמחדליה, ואם יתברר בהמשך שחטאה בזדון, בעצימת עיניים או אף ברשלנות ייתכן שהיא תיאלץ לתת דין וחשבון לציבור רשויות החוק. 3. הפצרי"ת וגורמים נוספים בפצרי"ה פרסמו או נתנו יד לפרסום ולטיוח, חלקם בזדון, חלקם בעצימת עיניים וחלקם ברשלנות. מדובר ביום הכיפורים של מערכת המשפט בישראל, זוהי עדות לפשיטת רגל של המשפט המנהלי בישראל (המהווה אבן יסוד במשפט הציבורי). מסתבר ששומרי הסף יכולים להאכיל בקלות את בית המשפט העליון בלוקשים, ובית המשפט אוכל אותם לתיאבון, אפילו אם העותרים מתריעים בפניו שוב ושוב כי מדובר בלוקשים לרוב, וכאשר היועצת המשפטית לממשלה לא נחקרת לעומק בבית המשפט, אם התחייבויות ערטילאיות שלה לא נבדקות לפרטים, היא מתרגלת ומתרגלות כל המערכות שמתחתיה לחפף כי הן יודעות שהדברים לא ייבדקו, ולכן אפשר למרוח ולשבש. ואז אנו מגיעים לתחילת דצמבר השנה, אך לפני מספר ימים, כנס העמותה למשפט ציבורי. נשיא בית השפט העליון יצחק עמית מקדיש חלק מנאומו לביקורת הפנימית והחיצונית על בית המשפט, הנשיא קושר כתרים לביקורת הזו, אך לא מתייחס אפילו בחצי מילה ליום הכיפורים של מערכת המשפט בישראל. את יום הכיפורים הזה כבר אי-אפשר לתקן, בחקירות יימצאו חשודים, החשודים יעמדו לדין, אך מה עם העתיד? מהן המסקנות של המחדל הזה לעתיד לבוא? האם גם כאן נידרש לוועדת חקירה ממלכתית? מי ימנה אותה? נשיא בית המשפט העליון? הדממה המוחלטת של נשיא בית המשפט העליון בנוגע למחדל ענק שיצא מתחת ידיו של בית המשפט העליון, אולי גדול המחדלים שלו מאז ומתמיד, העדר נטילת אחריות, העדר הודעה מפורטת על תהליך בו תיחקר התקלה הקשה בשקיפות ויינקטו צעדים למניעת הישנותה, על-אף ההזדמנות שנקרתה בדרכו של הנשיא בכנס של העמותה למשפט ציבורי, מעלה חשש ניכר לכך שבית המשפט ונשיאו מנותקים מן הציבור, לא קוראים נכון את חובתם לביקורת עצמית, ביקורת שהייתה חיונית טרם נחשף המחדל ואך ודאי חיונית אחריו, ביקורת אשר דבריו של הנשיא בכנס השנתי מהחשובים ביותר, לא נותנים לה מענה. הלפרין אפרים