בעוד שהמדינה כמרקחה, הסקרים משתנים, הקלפיות מחכות והדיון הציבורי סובב סביב תאריכי הבחירות לכנסת ה-26 - המנהלים המנוסים במשק כבר מבינים שהמשחק האמיתי מתחיל עכשיו. עבור מנכ"ל, יזם או סמנכ"ל שיווק, מערכת בחירות היא הרבה יותר מרעש רקע פוליטי; היא מייצגת את השלב הקריטי של "כלכלת הבחירות": חלון הזדמנויות ייחודי שבו הדינמיקה הכלכלית משתנה, הקשב של מקבלי ההחלטות נמצא בשיאו, והנכונות לשחרר חסמים רגולטוריים גבוהה מאי פעם. מי שימתין לתוצאות האמת כדי להתחיל לעבוד, יגלה שהרכבת האסטרטגית כבר יצאה מהתחנה, והוא נשאר מאחור עם בעיות שהיה אפשר לפתור בכמה פגישות ממוקדות.

הזדמנות רגולטורית: הפכו את הצרכים שלכם לנרטיב לאומי

ההזדמנות הגדולה שטמונה בשנה הקרובה היא היכולת להפוך את הצרכים התשתיתיים והעסקיים שלכם לחלק אינטגרלי מהנרטיב הלאומי. פוליטיקאים בתקופת בחירות צמאים ל"בשורות" - לפתרונות שניתן להציג כהישג מיידי לבוחר, ורצוי כאלה שלא עולים כסף ציבורי רב. קחו לדוגמה את תחום הפינטק: במקום להמתין לממשלה הבאה שתואיל בטובה להסדיר את הרגולציה המיושנת, זהו הזמן להציג למקבלי ההחלטות תוכנית "מפה לבנק" מוכנה. הציעו חוק מוסדר שיסיר חסמים ויזניק את התחרות, תחת המטרייה הציבורית של "טיפול ביוקר המחיה ושבירת מונופולים". בתקופה כזו, מהלכים שבזמן שגרה היו לוקחים שנים - כמו הקלות בייבוא של ציוד חיוני, פתיחת שוק התקשורת לתחרות נוספת, או השקעה בתשתיות דיגיטליות בפריפריה. כל אלו ואחרים יכולים לעבור "מסלול ירוק" פשוט כי הם משרתים את הצורך של המועמד להיראות כבולדוזר של עשייה. מנהלים חזקים הם אלו שמכתיבים את סדר היום. הם מזהים מיהו הגורם הפוליטי ה"צמא" ביותר להצגת הישגים ומכניסים לצנרת החקיקה והתקצוב את הרפורמות שהיו תקועות שנים. זהו זמן לחיבורי אינטרסים מבריקים: הצרכים העסקיים שלכם הם הפתרון הפוליטי שלהם.

אסטרטגיית שיווק: "דיוק" במקום "מסה"

לצד ההזדמנות הרגולטורית, עומד אתגר תקשורתי ושיווקי שמחייב חשיבה מחוץ לקופסה. כלכלת הבחירות מזניקה את מחירי המדיה ויוצרת "אינפלציה של קשב". כאשר מפלגות שופכות עשרות מיליוני שקלים על קמפיינים אגרסיביים, הצרכן הישראלי מוצף ברעש ויזואלי וקולי שהופך את הפרסום הקונבנציונלי ליקר הרבה יותר ופחות אפקטיבי. מנהל שיווק חכם צריך להבין שהניסיון "לצעוק" חזק יותר מהפוליטיקאים בפריים-טיים הוא אסטרטגיה של בזבוז משאבים. הפתרון אינו הגדלת תקציבים, אלא שינוי זירת הלחימה: מעבר מ"מסה" ל"דיוק". זה הזמן להשקיע בערוצי תקשורת ישירים (D2C), בבניית קהילות לקוחות מבוססות דאטה ובתוכן ערכי שמהווה אי-של שפיות בתוך ים הדיסאינפורמציה. מותג שיצליח להיות ה"עוגן" המהימן של הלקוח בתקופה של פייק ניוז ומתחים חברתיים, יבנה נאמנות שתמשיך להניב פירות הרבה אחרי ששלטי הבחירות יוסרו.

ניהול סיכונים: "כיפת ברזל" מול הדיפ-פייק

יתרה מכך, ניהול הסיכונים של המנכ"ל בשנת 2026 חייב לכלול התייחסות לממד הטכנולוגי החדש: הדיפ-פייק והשפעת ה-AI על השיח הציבורי. במערכת הבחירות הקרובה, הגבול בין אמת לשקר יהיה מטושטש מתמיד, ומותגים עלולים למצוא את עצמם נגררים לסערות פוליטיות או "מבצעי השפעה" זרים - גם ללא כל כוונה. בניית "כיפת ברזל תקשורתית" - מערכת ניטור סנטימנט בזמן אמת ומדיניות תגובה מהירה ומדויקת היא כבר לא מותרות, אלא כלי הישרדותי. חברה חזקה היא זו שיכולה לזהות אם סרטון מזויף שהופץ ברשת מתחיל להיקשר אליה, ולנתק את הקשר לפני שהשמועה הופכת למשבר. עלינו להכיר בכך שהחוסן שלנו מול טלטלות השוק מתחיל ביכולת שלנו לצפות את המשברים הללו מראש ולא רק להגיב להם.

לסיכום - מי קובע את סדר היום?

האחריות של הדרג הניהולי היא לזהות את הוואקום התכנוני שיוצרת מערכת הבחירות ולמלא אותו ביוזמות פרו-עסקיות. הבחירות הן אירוע חולף, אך המהלכים האסטרטגיים שנקדם עכשיו, תחת המומנטום והלחץ של כלכלת הבחירות, הם אלו שיקבעו את אופק הצמיחה של החברות שלנו ביום שאחרי. במקום לשאול מה הממשלה הבאה תעשה עבור המגזר העסקי, על המנהלים לקבוע לה כבר עכשיו את רשימת המטלות שהיא חייבת לבצע. הדיבידנד האמיתי של 2026 לא יגיע מהקלפי, אלא מהיכולת שלכם לנצל את השנה הזו כדי לקבע עובדות בשטח.