את קהילת חב"ד באוסטרליה, קהילה שהיא עמוד התווך של יהדות אוסטרליה כולה, יסד איש דגול, הסבא רבה שלי - משה זלמן פייגלין. לפני שלושה חודשים, שלחתי אל משפחתי הענפה באוסטרליה את המכתב הבא: "לבני הדודים האהובים שלי. שנת תשפ"ו איננה בדיוק שנה חדשה. כבר היינו שם, אנחנו בשידור חוזר של 1936... הכתובת כתובה על הקיר באותיות קידוש לבנה. אבל לפעמים, כשאתה קרוב מדי, אינך מצליח לקרוא. אבל מכאן, מארץ ישראל, התמונה ברורה לחלוטין - יהודי שלא יעלה לישראל עכשיו על הרגליים, ייאלץ לעשות זאת - במקרה הטוב - על הברכיים. גם אם האיום הפיסי לא משכנע אתכם, מה באשר לאיום הרוחני? הגלות נגמרה יקירי, אנחנו כבר לא רק קהילות בגלות, חזרנו להיות עם בארצו, ברוך השם אנחנו ברגע ההיסטורי שבו רוב היהודים חוזרים לחיות בארץ ישראל. הגלות הייתה עונש אך יחד עם העונש קיבלנו מהקב"ה שמירה מיוחדת, את היכולת לשמור על זהותנו בלי ארץ ישראל. עכשיו, כשאיש לא מונע מאיתנו לעלות לארץ שהבטיח לנו אבינו שבשמים, נגמר העונש, אבל נגמרה גם השמירה. הדת לבדה כבר לא תישמור את צאצאינו מלהתבולל. הזהות היהודית חזרה להיות לאומית וריבונית. המשמעות היא שהסיכוי שהנינים שלכם יישארו יהודים בגלות - שואף כיום לאפס וזה לא משנה עד כמה תקפידו בשמירת תורה ומצוות בחו"ל. בני דודים יקרים. כולנו צאצאיו של איש גדול, ר' יעקב צבי פייגלין שעלה לארץ ב-1889. כולנו צאצאיו, כי המשפחה שנותרה מאחור, בגלות, פגשה כעבור 52 שנה, את הוורמאכט הגרמני. אנא לכו בדרכו של יעקב צבי ובואו הביתה לארץ ישראל. שנה טובה ומבורכת משה זלמן פייגלין" מי שלא מבין שהמאבק על הזהות כאן בירושלים ובתל אביב משפיע ישירות על הביטחון של יהודים בסידני, בפריז ובלונדון - לא מבין מהי מדינה יהודית. הגיע הזמן להפסיק להתנצל. להפסיק להתחנן להבנה. ולחזור לדבר בשפת הצדק. כי כשישראל עומדת זקופה - יהודים עומדים זקופים בכל העולם.