המשורר פייסל איסלאם פאהים, מתגורר בבנגלדש אך מצא דרך לבטא את עצמו בשירת מחאה. הוא מנהל בלוג לשירה באינטרנט שבו הוא מפרסם שירה למשוררים מרחבי העולם וכך יצר קשר עימי באינטרנט ופרסם באתר שירים שלי באנגלית. הוא כתב בעצמו 3,000 שירים והוא מחובר מאוד לעולם המערבי. האתר שלו אמריקה עכשיו. פאהים פנה אליי וביקש לפרסם שני שירים בתרגום לשפה העברית. כששאלתי אותו היכן הוא מתגורר הוא ענה לי שהוא מבנגלדש ואסור לו לדבר איתי כיוון שאני מישראל. על אף האיסורים החמורים הוא מעוניין להתפרסם באתר החדשות הישראלי ואינו חושש. מדי יום הוא מעלה שירים באתר שלו ומחפש תשומת לב מערבית שקשורה רק בשירה. החיבור הזה בין אנשי רוח מחזיק את פייסל בתחושה שהוא רוצה להיות שייך לעולם המערבי. שני השירים של פייסל מבטאים עולם פלורליסטי, חברה פתוחה ומשוחררת שאינה קיימת בסביבתו הקרובה והוא, דרך האינטרנט מצליח להעביר מסרים על חלומותיו לעולם אוטופי.

היכן כבודן של הנשים?

Faiyaj Islam Fahim הוֹי מַאֲמִינִים, הַעֲנִיקוּ לַנָּשִׁים חֵרוּת מְלֵאָה. מַדּוּעַ אַתֶּם מְרוֹקְנִים אֶת חַיֵּי הַנָּשִׁים בְּשֵׁם קְלִפַּת הַדָּת? אִירָאן, אַפְגָּנִיסְטָן, בַּנְגְּלָדֵשׁ — בְּכָל מָקוֹם מִתְרַקֶּמֶת מְזִמָּה לִגְזֹל אֶת חֵרוּתָן שֶׁל נָשִׁים. אִסְלָאם פֵּרוּשׁוֹ שֶׁנָּשִׁים לְכוּדוֹת בִּקְלִפָּה שֶׁל שִׁעְבּוּד, נָשִׁים נִתְפָּסוֹת כְּמוּצָרִים מִינִיִּים, נָשִׁים — פֵּרוּשָׁן אִמָּהוֹת לַחֲמִשָּׁה עַד שְׁמוֹנָה יְלָדִים. הָאִסְלָאם מֵמִית אֶת הַנָּשִׁים יוֹם אַחַר יוֹם. אֵין חֵרוּת לְנָשִׁים בָּאִסְלָאם, הֵן נְתוּנוֹת בְּכֶלֶא שֶׁל זְכוּכִית, כְּבֻבּוֹת שַׁבְרִירִיּוּת שֶׁל צִיּוּר. גָּדַלְתִּי מִיֶּלֶד קָטָן, מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי שִׁוְיוֹן אֲמִתִּי לְנָשִׁים בְּשׁוּם מָקוֹם. נָשִׁים הֵן כְּמוֹ צַעֲצוּעִים, וּבִמְצִיאוּת — כָּל מָה שֶׁהֵן מְקַבְּלוֹת הוּא עֶלְבּוֹנוֹת עֲטוּפִים בְּמַתָּנוֹת.

אני רוצה חירות כזו

Faiyaj Islam Fahim אֲנִי רוֹצֶה חֵרוּת כָּזוֹ, שֶׁבָּהּ לֹא תִּהְיֶה דָּת — יִהְיוּ רַק בְּנֵי אָדָם. שֶׁאוּכַל לוֹמַר בְּגָאוֹן, אֲנִי הִינְדִּי, אֲנִי מֻסְלְמִי, אֲנִי נוֹצְרִי, אֲנִי בּוּדְהִיסְט. שֶׁבָּהּ יִהְיֶה חֹפֶשׁ לַמַּאֲמִין וְלָאָתֵאִיסְט יַחַד, וְשָׁם גַּם לָאָמָּנוּת וְלַתַּרְבּוּת תִּהְיֶה חֵרוּת. אֲנִי רוֹצֶה אֶת הַחֵרוּת הַהִיא — שֶׁבָּהּ אִשָּׁה תּוּכַל לִבְחֹר, אֵם לַעֲטוֹת רְעָלָה אוֹ לִלְבֹּשׁ בִּיקִינִי. אֲנִי רוֹצֶה אֶת הַחֵרוּת הַהִיא — שֶׁבָּהּ אֲבַקֵּר אֶת הַמֶּמְשָׁלָה, וְלֹא אַסְתִּיר אֶת מַחְשְׁבוֹתַי מִפַּחַד אִישׁ. אֲנִי רוֹצֶה אֶת הַחֵרוּת הַהִיא — שֶׁבָּהּ חֵרוּת הַנָּשִׁים לֹא תְּקֻצַּץ, וְשָׁם פְּסָלִים יַעַמְדוּ בָּרֹאשׁ מוּרָם, וְשָׁם לַמִּעוּטִים תִּהְיֶה חֵרוּת. אֲנִי רוֹצֶה אֶת הַחֵרוּת הַהִיא.