ב-17 ביולי 2023, ערוץ דמוקרטTV פרסם באיקס את ההודעה הבאה: תגובת בוגרי חטיבת המחקר לדברי רה"מ בישיבת הממשלה: "אנו, בוגרות ובוגרי חטיבת המחקר של אמ"ן, שירתנו לאורך השנים בחטיבה בסדיר ובמילואים תחת ממשלות שונות, גם כאלה אשר קידמו מדיניות פוליטית שונה משלנו. אמנם, לא נוכל ולא נאות להתנדב לשרת דיקטטורה, בה זכויות אדם לא תכובדנה ואיזונים ובלמים יהפכו לנחלת העבר. בהיעדר ביהמ"ש חזק ועצמאי, ובלי שהפילוג בעם ייפסק, ישראל לא תוכל לפעול כפי שהיא רוצה נוכח לחצים בין לאומיים גוברים. ראש הממשלה הוא האחראי לביטחון המדינה, ואנו מקווים שיתמקד בכך במקום בניסיונות הפניית אש והפצת שקרים כלפי אלה שזועקים נגד הפגיעה בדמוקרטיה". [סימוכין1] להלן דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה ב-17 ביולי 2023: "אני רוצה להודות לאזרחים רבים, למנהיגים ברחבי העולם וגם למנהיגים ברוחב הקשת הפוליטית בישראל על ביטויי הדאגה והמילים הטובות. אני מודה לכולם, אני מרגיש מצוין. המאבק שלנו בטרור נמשך כל הזמן. אני מברך את כוחות הביטחון על הפעולה המהירה אתמול; תוך שעות הם הגיעו ועצרו את המחבל שביצע פיגוע ירי בתקוע. אני מאחל החלמה שלמה ומהירה למשפחת קאפח. כפי שהבטחנו, כל מי שפוגע בנו מגיע לאחד משני מקומות - לכלא או לקבר. הממשלה תאשר תוכנית חסרת תקדים למלחמה בהרס העתיקות באתרי המורשת ביהודה ושומרון. בכל פינה ביו"ש, אם אתה רק תוקע מעדר באדמה, אתה מגלה עדויות ארכיאולוגיות על השורשים העמוקים שלנו בארץ ישראל - אלה שורשינו, וזוהי ארצנו. הממשלה תשקיע תקציב משמעותי באכיפה, במיגון ובמידור של אתרי המורשת ביו"ש, כולל שימוש במצלמות וברחפנים. אנחנו נשקיע בנוסף 17 מיליון שקלים בפיתוח תשתיות ובשיקום אתרים ארכיאולוגיים שנפגעו על-ידי הפלשתינים, לצערי יש לא מעט כאלה. התוכנית הזו תעודד תיירות, חינוך והסברה לאותם אתרים חשובים שמספרים את סיפור עמנו ביו"ש. אני מבקש להודות לשר עמיחי אליהו, ולשר האוצר סמוטריץ׳ על המהלך החשוב זה, שכולנו שותפים לו ותומכים בו. אני שומע את הקולות בציבור, אני קשוב אליהם. כולנו דואגים לעתיד המדינה שלנו, כולנו נושאים בגאווה את הדגל שלנו, כולנו נאבקים לשמור על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכולנו יודעים שאין לנו מדינה אחרת, אבל אנחנו חלוקים על הדרך כיצד לעשות זאת - ובדיוק בשביל זה הלכנו לקלפי. אני אומר כאן ועכשיו - מדינת ישראל הייתה ותמיד תהיה מדינה דמוקרטית. לכל אלה שמניפים את דגל הדמוקרטיה, אני רוצה לומר כמה מילים על הדמוקרטיה: בדמוקרטיה, הצבא כפוף לממשלה הנבחרת ולא להפך, ואילו במשטר צבאי, הממשלה כפופה לצבא, או ליתר דיוק - לקבוצה בתוך הצבא. זהו ההבדל היסודי בין דמוקרטיה למשטר צבאי. ההסתה לסרבנות והסרבנות עצמה מנוגדות לדמוקרטיה ומנוגדות לחוק. זה נכון לגבי כל דמוקרטיה, אבל בדמוקרטיה שלנו, ההסתה לסרבנות והסרבנות מסכנות באופן ישיר את הביטחון של כל אזרחי ישראל. הן מכרסמות בהרתעה של אויבנו שיכולים בקלות להתפתות למעשה תוקפנות נגדנו, והן מערערות את המשמעת בתוך הצבא, שהיא היסוד של קיום הצבא מלכתחילה. לא ייתכן שתהיה קבוצה בתוך הצבא שתאיים על הממשלה הנבחרת: 'אם לא תעשו כרצוננו - נוריד את השאלטר על הביטחון', כמו שלא ייתכן שעובדים בחברת החשמל או במקורות יאיימו על הממשלה שאם לא נחוקק כרצונם, הם יחשיכו את המדינה וימנעו מאזרחי ישראל לשתות מים. אף מדינה דמוקרטית לא יכולה לקבל תכתיב כזה, תכתיב כזה הוא הרס הדמוקרטיה. דווקא אלה שמניפים את דגל הדמוקרטיה היו צריכים להיות הראשונים להתייצב נגד התופעה הזאת. אני חוזר ואומר - הסרבנות מסכנת את הביטחון של כל אזרחי ישראל. הממשלה לא תקבל סרבנות, הממשלה תפעל נגדה והממשלה תנקוט את כל הצעדים הדרושים כדי להבטיח את ביטחוננו ועתידנו". [סימוכין2]

כתבות קודמות

חודשיים וחצי לפני מתקפת שבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב מדווח: "מבול הודעות עזיבה התקבלו הערב" בזירה הפלשתינית של חטיבת המחקר. ראש ענף מחקר פלשתינים עזה: "ימים מאוד לא פשוטים עוברים עלינו. בשעות האחרונות התחלנו לקבל מחלק מאנשי המילואים הנהדרים של הזירה הודעות בדבר הפסקת התנדבות". [סימוכין3] שלושה חודשים וחצי לפני מתקפת שבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב מדווח: "מה שקורה בחטיבת המחקר [של אגף המודיעין] זו בגדול קריסת מערך המילואים" [על-רקע הודעות על הפסקת ההתנדבות למילואים במחאה על הרפורמה המשפטית]. [סימוכין4] מכתב קציני אמ"ן מחקר נגד "ההפיכה המשטרית" (29 ביוני 2023) [סימוכין5] "אם תאושר החקיקה המסוכנת, לא נמשיך להתנדב לשירות מילואים בחטיבת המחקר של אמ"ן". [סימוכין6] הערכת המודיעין של קציני מילואים בחטיבת המחקר: המלחמה "לבטח אינה מקרבת אותנו להכרעת חמאס"; "חמאס רחוק מתבוסה ואף משקם את יכולותיו ואחיזתו ברצועה. נטרול יכולות חמאס עד כדי הבסתו הכרחיים ליצור עתיד בר-קיימא לאזרחים בדרום, אך נראה שתכליות אלו בלתי ניתנות להשגה בטווח הזמן הנראה לעין". [סימוכין7] הערכת חטיבת המחקר של אגף המודיעין בעקבות מבצע "שומר החומות" (מאי 2021): "הפגיעה במערכי ההתעצמות של החמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלשתיני הייתה יוצאת דופן; אנו יוצאים מהמערכה עם חמאס מוחלשת, פגועה, וכזאת שייקח לה שנים רבות לשקם את המערכים הרקטיים שלה; פגענו רבות בתשתיות השלטון של חמאס". [סימוכין8] "חומת יריחו", מסמך המודיעין, שחשף לפרטיה את תוכנית מתקפת 7 באוקטובר 2023, הוצג כבר במאי 2022 לראש אמ"ן, ונחשפו לתוכנו יותר מ-4,000 איש בצה"ל. ראש חטיבת המחקר באמ"ן אמר לאחר סיום תפקידו באפריל 2024: "למה זה לא הגיע בתצורה שלו אליי, אני צריך לתחקר, להבין את זה, אבל זה לא הסיפור". [סימוכין9] דיווח במרס 2021 - הרצי הלוי, בהיותו מפקד פיקוד הדרום, השיג רגיעה בגבול עזה באמצעות שיחה עם גנרל מצרי שבמקביל התקשר לבכיר בחמאס ולחץ עליו ב"איומים וצעקות" לבלום את האלימות. ראש חטיבת המחקר הדגיש את חשיבות ה"יכולת לקיים תקשורת, ישירה או עקיפה, עם האויב" בעת הסלמה ביטחונית. [סימוכין10] ספטמבר 2019 - ישראל היום: ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין מתנגד לעמדת הממשלה הגורסת שאין לישראל ברירה אלא לפתוח במערכה צבאית ברצועת עזה שתביא להכרעת חמאס, ועמדתו זו משקפת את הדעה הרווחת בצמרת צה"ל. "היה זה היועץ המשפטי לממשלה אשר מנע את המתקפה על עזה, ערב הבחירות האחרונות". [סימוכין11] ספטמבר 2019 - ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין, תא"ל דרור שלום: "סינוואר הוא מנהיג מסוג אחר שלא מחפש רק טרור ו"לבש חליפה"; "הבעיה העיקרית שם [בעזה] היא כלכלית אזרחית הומניטרית, גם חמאס הבין את זה" ו"רוצה הסדרה"; "אנו ממליצים לקדם את ההסדרה" ו"מעבירים מזוודות [של כסף קטרי] לעזה". [סימוכין12] אוקטובר 2020 - ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין: "הבאנו את חמאס לנקודת שפל, שהיא נכונה באסטרטגיה ארוכת טווח ללא מלחמה. אם נכבוש את עזה, מי ישלוט שם? אנחנו?... חמאס נמצא בצומת השתנות היסטורי... הם קשובים לציבור. אנו צריכים לשמור שם על סיוע כלכלי הומניטרי". [סימוכין13] אוגוסט 2021 - תא"ל (מיל.) דרור שלום, לשעבר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין: "שיפור [במצב] האנרגיה והמים [בעזה] ובניית נמל [ימי] יכולים לתרום רבות; פרויקטים אלה צריכים להיות ממומנים על-ידי מספר מדינות במפרץ, לא רק קטר, ומכוונים להעביר את השליטה לרשות הפלשתינית ולא לחמאס". [סימוכין14] 2022 - דרור שלום, לשעבר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין: "אויבי ישראל מורתעים ממלחמה"; "ספק רב אם מי מאויבי ישראל יהיה מעוניין ליזום מלחמה רחבה בשנה הקרובה"; צריך להיערך ל"תרחיש של מיטוט חמאס או קריסתו, אם יתחוללו בה [ברצועת עזה] הסלמה רחבה או משבר הומניטרי חריף". [סימוכין15] ינואר 2022 - ראש חטיבת המחקר לשעבר: "ברצועת עזה יש להמשיך בניסיון לגבש מהלכים ברוח "כלכלה תמורת ביטחון". [סימוכין16] רח"ט מחקר (אפריל 2022): סינוואר אינו מעוניין במלחמה אלא בדאגה לרווחה הכלכלית של התושבים ברצועת עזה. [סימוכין17] דצמבר 2022 - ראש חטיבת המחקר באמ"ן מציג את הערכת המודיעין, לפיה חמאס מורתע ומעוניין ברגיעה מסיבות כלכליות. [סימוכין18] תא"ל עמית סער, ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין, הציג בראיון ב-29 באפריל 2022 ל"וואלה" את תפיסת הביטחון של צה"ל בנוגע לרצועת עזה. בתשובה לשאלת אמיר בוחבוט "איך אתה מגדיר את עזה של 2022?" השיב תא"ל עמית סער כדלהלן: "עזה היא בעיה כרונית. אין לה פתרון בתצורה הנוכחית שלה, של חמאס שולט בעזה. אין לה בוודאי שום פתרון מדיני. לכל אלו שרוצים להיכנס ולכבוש את עזה - איש לא רוצה להישאר בעזה. אפשר לכבוש את עזה, אבל אז יש בעיה אחת קטנה - אתה נשאר עם עזה. איש לא רוצה את זה, כולם למדו שעדיף לא. אין מה להרוויח. לכן, האירוע מול עזה הוא להשאיר אותה כמה שיותר שקטה. לנסות להאריך את האינטרוולים בין העימותים. עזה זו מחלה כרונית, שאתה שולט בה בכדורים נהדר. אם תהיה התפרצות, תצטרך לטפל בה". בהשיבו לשאלה "עד מתי חמאס ירצו שקט?" אמר תא"ל עמית סער: "עד מתי שזה יפסיק לשרת אותו. השינוי הגדול שעבר חמאס זה שינוי של הריבונות. אתה מרגיש את זה על סינוואר, זה לא אותו אדם שיצא מהכלא והלך לנאום באצטדיון. הוא לא יכול להכניס את הציבור שלו כל שנה למלחמה, במיוחד אם הוא רוצה להיות מנהיג חמאס. הוא רואה את הכניסה המטורפת לאישורי הפועלים מעזה, את הטורים של 30 אלף בני האדם שרוצים להיכנס. אז מה הוא יגיד לעם? 'אני לוקח לכם את זה'?" [סימוכין19] תא"ל עמית סער, לשעבר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון, יואב גלנט, הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי, ראש אמ"ן אהרון חליוה וראש השב"כ רונן בר, לא הגיבו למסמך ההתרעה האסטרטגית שנשלח אליהם שלושה חודשים לפני מתקפת שבעה באוקטובר. [סימוכין20] נובמבר 2019 - איתי ברון, לשעבר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין: "כל החוקרים עומדים די נפעמים מההתנהלות של חמאס, המעדיפה את ההסדרה וההקלות [הכלכליות] שיובילו לשיפור המצב ברצועה [עזה] על פני הצטרפות לעימות; ייתכן שחמאס מזהה את העייפות בציבור הפלשתיני בעזה מעימותים ומלחמות". [סימוכין21] איתי בְּרוּן, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מסביר את כישלון המודיעין בשבעה באוקטובר: "המערכת הזאת תפקדה ועשתה מבצעים, וכתבה ניירות, ועשתה דיונים, וקיבלה פרסים, ובסוף הסתבר, שהיה פער גדול מאוד בין המציאות כפי שראינו אותה, למציאות כפי שהייתה". [סימוכין22]