אחד המאפיינים של התערוכה הוא ריבוי הדרכים ששימשו את היוצרים לבטא את רעיונותיהם ותחושתם. המדיומים, הממדים, הטכניקות וצורות התלייה וההנחה המגוונות, מציגים לעיני המתבונן שלל של גוונים וצורות. הם כוללים אמצעים קונבנציונליים כמו ציורים וצילומים לצד שימוש בחומרים "מן המוכן", קליפות עצים, עבודות רקמה, בדים תלויים ועוד. בכניסה לתערוכה נשמע תקתוק קצוב ונראה צילום מודפס על בד שקוף במידות 150 על 200 ס"מ. העבודה "לב פועם", שנוצרה על-ידי רינה שטרן, מעבירה אותנו בצורה עדינה מהעולם המציאותי למעבה היער, יער של עבודות אומנות. בהמשך תלויים ציורי השמן הנטורליסטיים של שלומי ללוש, מתוך הסידרה"אורנים בגלבוע" (123 על 80 ס"מ.), המזמינים אותנו לטיול וירטואלי ביניהם.

ג'ולי אבישר השתמשה בשלוש פיסות עץ כחומר גלם ומצע לציורי גרפיט של קרקע ועלים, תחת הכותרת "קרקע". (שני ציורים נוספים שלה תלויים בחלל השני). בהמשך תלויות שלוש עבודות בעלות דמיון צורני, המציגות מבט מלמעלה על הג'ונגל העירוני. עבודותיו של אמיר תומשוב "מגדל פוסט טראומה מס. 27 (2023), נוצרו בטכניקה מעורבת הכוללת שימוש בקרטון, עץ, גבס וצבע סינטטי על קנבס. "שדות שקועים" - עבודתו של יוסי וסיד נעשתה בדיו על מסקינג טייפ. ליאורה גרוסמן מציגה מקבץ של ארבע עבודות סוריאליסטיות, מתוך סדרה שלמה, תחת הכותר "ציפורקטן" (איורין לפואמה של דיתי רונן). יש שילובים בין מבט פנימה על מערכת כלי הדם והעצמות ובאחת מהן, לדוגמה, יש שילובים של ענפי עצים, עליהם תלוי בית קטן שמתחתיו מתנוסס לב גדול ממדים. במיצב "פרא" יער, של גילה מילר לפידות, הניצב בפינה, מתגלה יער העשוי מאריגה של צנרת השקיה ממוחזרת. עבודה נוספת שלה המוצבת בפינה המרוחקת השמאלית, מזכירה מסמך הכתוב באותיות לא מוכרות.

מרנין את העין בשילובי הצבעים והצורות המאפיינים את סגנונו, הוא ציורו של הציר הוותיק שלמה שוורץ "לתוך היער". עדי הלוי פלד מוסיפה צבע לחלל התצוגה בציור יער במבט מלמטה כלפי מעלה, בעפרונות גרפיט ועפרונות שמן, ומציגה רעיון מעניין בציור "אבולוציה". פסל עשוי ברזל של סיגל רהב מקבל את פני הבאים, במעבר לחלל הצר והמאורך שמקביל לאולם הראשי. אחריו ניצב הפסל המינימליסטי "לו היית כאן", של טליה אברמוביץ. מיטל עופר מציגה ציור של "הילד הישן", ועבודה נוספת תחת הכותר "היער בקופסה". על גבי מסך של סמסונג מוצג סרט הכולל גם את הדימוי הצבעוני באדום וירוק של שי זכאי, שכתבה את הספר תווי יער".

בועז מילר מציג עבודה בנושא "שרידי הזמן" העשויה בטכניקה מעורבת ורוזה בן אריה מיצב של שלוש צורות עשויות מקרטונים מעובדים דיו ומלח. דורית מרטין יצרה את "על החיים ועל היער", קולאז', טכניקה מערבת על קנבס ועץ (40 על 40 ס"מ). גאיה אור-נר עדני יצרו עבודת צורפות מסורתית, בכסף פלדה קפיצית ואלפקה, בשם: "מחטי אורן" (12 ס"מ), המונחת על פלטת זכוכית עגולה. הלן פרנסיס מציגה את "עץ אנושי", ציור בפחם ומדיה מעורבת על נייר גלילה (33 על 195 ס"מ'). בסגנון המורכב האופייני היא מציירת גזע עץ משורג המורכב כולו מדמויות אנושיות. דליה שרון מציגה את "ציקדות", תכשיטים מנייר ממוחזר ממגזרות נייר, ואהובה לוי את "פעימות" בטכניקת פיוזינג. אולה ברנר מציגה פירות בגוונים תכולים וכתומים,העשויים בטכניקה של ניפוח זכוכית. (20 על 10 ס"מ). עבודת זכוכית גדולה נוספת שלה תלויה בכניסה לאולם הראשי משמאל.

שתיים מהיצירות המרשימות ביותר הן העבודות הניצבות משני צידי המעבר לאולם השני: רוזה בן אריה המציגה עץ גדול ממדים (200 על 200 ס"מ), העשוי משילוב חומרים - ניילון, חוטים, ונייר, והמיצב המרשים וגדול ממדים של יער עשוי מקליפות עצים, שנתן לחסות בצל ענפיו העירומים מעשה ידיה של אתי גדיש דה לנגה. תערוכה מרשימה, מגוונת ומעוררת מחשבה, המעידה על הרוח היוצרת הדינמית הנושבת ביער אמני הרצליה.