תמונת מצב: אשליות. אמנם, הנשיא טראמפ וחלק מהמנהיגים האירופיים מנסים לייצר את הרושם שההסכם לסיום המלחמה קרוב מאוד, אולי הכי קרוב מרגע הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, אבל המציאות, מה לעשות, מורכבת יותר. שעות לאחר פגישת זלנסקי עם נציגי טראמפ ומנהיגים אירופיים בברלין, שוחח הנשיא טראמפ בטלפון עם הנשיא פוטין, ולאחר מכן אמר השיחות של אתמול "קירבו אותנו יותר מאי פעם" להסכם, למרות שגורמים אירופיים שפכו מים צוננים על ההתלהבות והדגישו כי סוגיות טריטוריאליות רגישות טרם נפתרו. טראמפ אמר בין השאר: "אני חושב שאנחנו קרובים יותר עכשיו, והם יגידו לכם שהם קרובים יותר עכשיו. ניהלנו שיחות רבות עם נשיא רוסיה פוטין, ואני חושב שאנחנו קרובים יותר מאי פעם". הוא הוסיף באשר לערובות הביטחוניות שארצו עשויה לספק לאוקראינה: "מבחינת ערבות ביטחונית, נעבוד על זה. אנחנו עובדים עם אירופה על זה. אירופה תהיה חלק גדול מזה". קנצלר גרמניה מרץ, שאירח את השיחות בברלין, אמר כי ארה"ב הסכימה לספק "ערבויות ביטחון משפטיות וחומריות משמעותיות מצד ארה"ב והאירופים" כדי להבטיח הפסקת אש: "זהו הסכם משמעותי ומרחיק לכת שלא היה לנו עד כה. לדעתי, מתן ערבויות ביטחון דומות לאוקראינה הוא צעד גדול קדימה.גם הצד האמריקני התחייב פוליטית ומשפטית לעשות זאת". הנשיא זלנסקי הביע אומנם סיפוק מההתקדמות, אך נשמע זהיר וברור יותר לגבי המכשולים שעדיין קיימים, ובראשם הסוגיה הטריטוריאלית, כמו גם איכותן ואופיין של הערבויות הביטחוניות שתקבל ארצו. בעוד שגורמי ממשל הבהירו שההצעה שלהם לאוקראינה לגבי ערבויות ביטחוניות "לא תהיה על השולחן לנצח", דהיינו סוג של אולטימטום לזלנסקי למהר ולקבל את התוכנית (מדוע אין לחץ דומה על רוסיה למשל, תוך איום שיוחרפו הסנקציות על מגזר האנרגיה שלה?), הרי שזלנסקי הודה כי שארה"ב ואוקראינה נותרות חלוקות בדעתן לגבי הדרישה מארצו לנסיגה מדונצק: "בשלב זה, עמדותינו שונות. נושא השטחים כואב, כי רוסיה רוצה את מה שהיא רוצה". הוא גם הבהיר שארצו לעולם לא תכיר בשום ריבונות רוסית על דונבאס - לא דה פקטו ולא דה יורה ואמר: "ארה"ב רוצה בסיום מהיר של המלחמה. אבל עבורנו האיכות חשובה - אם תהיה התאמה בין המהירות לאיכות, אנחנו בהחלט בעד". ארה"ב דיברה על ערבויות ביטחוניות בסגנון סעיף 5 של נאט"ו, מה שנשמע לכאורה מבטיח, אבל יש פה בעיות - טראמפ רוצה להגביל את זה בזמן (חמש עד עשר שנים), וכלל לא ברורים הפרטים של הפעלת המנגנון - מישהו באמת מאמין שארה"ב תתקוף את רוסיה בעוד שנה למשל, אם חיילים רוסים ייכנסו שוב לשטח ריבוני אוקראיני? התשובה ברורה, וזה בדיוק מה שמדאיג את זלנסקי. בסיום השיחות בברלין אמש פרסמו האירופיים מסמך הצהרתי על תוכנית משותפת לערובות ביטחון לאוקראינה. המסמך מכיל שש נקודות עיקריות: 1. תמיכה צבאית מתמשכת. אוקראינה מקיימת צבא חזק - עד 800 אלף חיילים, גם בזמן שלום. 2. כוח רב-לאומי בראשות אירופה. כחלק מ"הקואליציה הנחושה", בתמיכת ארה"ב, מוקמים כוחות לשיקום הכוחות המזוינים של אוקראינה, הגנה על השמיים ואבטחת הים. פעולות ישירות בשטח אוקראינה אפשריות. 3. פיקוח על הפסקת האש. הפיקוח מובל על-ידי ארה"ב, בהשתתפות שותפים בינלאומיים. 4. ערבויות ביטחון מחייבות מבחינה משפטית. מתקפה חדשה על אוקראינה מפעילה אוטומטית תגובה - צבאית, מודיעינית, כלכלית ודיפלומטית. 5. שיקום וכספים. נכסים רוסיים מוקפאים באיחוד האירופי נותרים חסומים. 6. הדרך לאיחוד האירופי. אירופה מאשרת רשמית את תמיכתה בהצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי כמרכיב של ביטחון לטווח ארוך. הרוסים צפויים לדחות את רוב רובן של הנקודות הללו, אם לא את כולן.