אני מצר על כך, שבנימין נתניהו מעלה את מדינת ישראל על שרטון המשיחיות, שאת זרעיה המרעילים החלו לזרוע המופקד על האוצר בישראל והמופקד על ביטחון אזרחי מדינתנו. אני מבקש להסב את תשומת לבו של ראש ממשלת ישראל, ש
מדינת ישראל איננה מדינת חמאס רצחני, שטובחת בכל ערכי קדושת החיים בשם האלוהים במלחמה נגד מי שרואה בו אויב.
לערכים המתועבים של מדינת חמאס מקרבת אותנו מדיניותו של בנימין נתניהו, שממשלתו מובילה בשנת 2025 חוק, המלווה בהסברים המצורפים למסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שניתן להמית אויב בהפעלת כיתת יורים בירי מטווח קצר לעבר הנידון. כן מוצעת האפשרות של חנק באמצעות גז המזרים חנקן, המונע חמצן מהגוף. אפשרות נוספת היא זריקת רעל באמצעות עירוי תוך ורידי של כמה תרופות, שירדים את הנידון למוות וישתק את שריריו עד לדום לב. המסמך מעלה את האפשרות של מכת חשמל באמצעות כיסא חשמלי, כשלגופו של הנידון מוזרם זרם חשמלי.
ארבע המיתות, שמוצעות במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2025, מובילות אותנו לארבע מיתות בית דין שתיארו חז"ל - מוות בסקילה, מוות בשריפה, מוות בהרג בו עורפים את ראש הנידון, ומוות בחנק בו כורכים רצועת בד סביב צוואר הנידון. אני מכבד את המשנה, יצירה נפלאה שנחתמה בשנת 200 לספירה. אני מכבד את התנ"ך, שנחתם עוד לפני הספירה, המאפשר עונש מוות על מחלל שבת, על מקלל אלוהים, מנאף ורוצח. יש לי שיח ושיג ביקורתי וכואב עם היצירות המופתיות, שלמרבה הכאב, פגעו בערכי קדושת החיים בהתירם עונש מוות.
מצער, שמדינת ישראל צועדת בהנהגת ראש הממשלה לעבר מציאות,
המתירה נקמת דם במשמעותה השבטית והברברית. ישראל הדמוקרטית חייבת להתקומם נגד מי שמוביל אותנו לאמץ מדיניות חמאסית, המקדשת טקסי גרדומים בכיכר העיר ומקדשת ריטואל, שיפרוק רגשות של איבה וזעם. צר לי, שמרכז המחקר והמידע של הכנסת התבהם בהצעותיו, וקשר את עצמו בהצעות מחקריות, שישביעו רק את רצון היושב במרומי הממשל.
אני מודע לכך, שסדר יומו של ראש הממשלה עמוס. אני מציע לכבוד ראש הממשלה, שיבקש מעוזריו להניח על שולחנו תקציר של הספר "יומו האחרון של נידון למוות", שכתב הסופר ויקטור הוגו ואת הספר "הרהורים על הגיליוטינה", שכתב הסופר אלבר קאמי. לשני התקצירים יוסיף עיון בכובד ראש בערכי קדושת החיים בספר "ויקרא" פרק י"ט, ואולי רגע לפני הצלילה למדרון יעצור ויבין, שהפעלת עונש מוות תדרדר אותנו לעידן אלילי ופרימיטיבי. כשם שההיסטוריה אינה סולחת לברית הבריונים, שהביאה למותה בייסורים של ממלכת החשמונאים אחרי 77 שנות קיום. ברית בריונים, שסללה את הדרך למדינה זרה לקבור את הניצחון ההירואי של המכבים, שהושג ב-כ"ה בכסלו 164 לפנה"ס. כן ההיסטוריה לא תסלח לראש ממשלת ישראל, שמעניק חופש פעולה לברית בריונים לפעול בממשלתו.