אלכס(נדר) בר-יהודה היה משורר יהודי הונגרי. לפני 55 שנים הוא חתם על ספרו "שירת ישראל" שהוצא לאור בתל אביב בשנת 1962. שאול קנצלר, המתרגם לעברית, כתב בהקדמה על המשורר: "הוא אחד מני רבים שסערת ההיסטוריה העיפתו בכוח זעם לארץ מולדת חדשה ישנה. אך פעימת ליבו החמה לא נידם ועוז רוחו, ועדנות נפשו כאחת פרצו מקרבו ונתנו ביטוי לחויותיו החדשות, לחירותו - זו של אדם יהודי, היכול לומר בפה מלא את אשר עם נפשו." מספר קנצלר על השירה ומלאכת התרגום: "למרות ששירים אלה נכתבו בשפה ההונגרית, הרי הם כבר שירים עבריים, כתובים בצליל ישראלי, ברוח אהבת המולדת, ומה שמפליא יותר מזה, הערצה ללא שיור (מוחלטת) לצבא הגנה לישראל. לו היו שירים אלה פרי עטו של צעיר ישראלי, לא היה זה מפליאנו, אך פרי רוחו של עולה הם וזה חייב לעורר את תמהוננו והערצתנו כאחד. ... רוחם העברי של השירים עזרו למתרגם לעשות את מלאכתו כראוי ומקרבים את הקורא אל המשורר, שחי ומתהלך בקרבנו." מסכם קנצלר עם מסר לרבים: "שירים מועילים ומעלים את רוחו של הצבור שלנו ואחדים מהם ראויים אף ללימוד בפי הנוער, כדוגמה ומופת לאהבת מולדת והגנתה. בטוי הם לאנחות לב פטריוטי - שאיפת אדם יהודי החפץ להיות בלב ונפש יהודי ישראלי." נתקלתי בספר במכירה פומבית, כשהוא מוצא למשלוח מהארץ. איני יודע איך הוא מצא את דרכו ומי הוא קהל היעד שיהיה מוכן לשלם עבורו (קרוב לודאי פי כמה וכמה עבור משלוח מאשר עלות הספר עצמו). בד"כ ה"מציאות" שלי הן של אנשים שנפטרו ולאיש אין חפץ בהן. כך גם בבולי ישראל. ספרים, בולים, דברים שחלף עולמם. אודה ואתוודה שהמחשב התקשה עם העברית, ומספר פעמים ניסה לשנות מילים שנכתבו בשפה המדוברת בארץ ישראל לפני יובל ומעלה, משל הן לא מובנות או מוכרות לו או אולי כלל לא קיימות היו. כשהתגברתי על הקרב עם המחשב, חיפשתי ללמוד קצת יותר על המשורר, אך מנוע החיפוש (שמונע עצמו על-ידי בינה מלאכותית) הציע לי שאולי טעיתי בשם, אולי במקרה התכוונתי למשורר אחר, והנה הוא כבר הציע בפני אפשרות הולמת (לדעתו). אין מה להגיד - הכל נעשה כל כך קל היום במחשב, אך אסור לסמוך עליו! עד שהספר יגיע לידי, אני צריך להסתפק בהקדמה של קנצלר, וזו מצאה חן בעיני במיוחד. ראו את שנכתב ותיאר את המציאות הארצישראלית בשנות הנעורים של מדינת ישראל המודרנית (מולדת חדשה-ישנה - כבר אז השכילו להדגיש שישראל לא נולדה יש מאין ב-1948, היא לא תוצאה של הרגשות אשמת העולם על השואה, ואנחנו לא גנבנו את המדינה מאחרים): אדם יהודי בארץ ישראל יכול לומר בפה מלא את אשר עם נפשו. הנה, שופטי בית המשפט העליון של מדינת ישראל בתבונה אינסופית פסקו לכבוד חג החנוכה, התשפ"ו, שחולצות אדומות עליהן כתוב באנגלית "אולטרס הפועל נגד החלאה של כהנא, משטרת ישראל, מכבי" הן דבר מותר ומוגן, ואל לה למשטרת ישראל לעשות דבר לכל אלפי אוהדי הפועל שקנו אותן והתכוננו להופיע למשחקים בהתרסה מכוונת. [הופיע באחד מאתרי העיתונות הישראלית] אלו בדיוק אותם שופטים ואותו בית משפט עליון שהפגנות פרועות מקפלן בואכה נתיבי איילון מותרות, אך אל להעז לעשות את אותו הדבר בדיוק נגד האליטות השליטות. הן מוגנות, נגדן אסור להביע דעה. אלו גם בדיוק אותם שופטים ואותו בית משפט עליון שהוצאת דיבתה של מדינת ישראל בעולם, עד כדי שקרים במצח נחושה לבג"ץ, לא מזיזים להם, והם עושים כל ביכולתם בכדי לקבור את שהיה ולבודד ולהגן על המעורבים בדבר. המדובר הוא בסרטים ערוכים שהופצו על-ידי הפצ"רית - אלופה בצה"ל - ואנשי שלומה הן בארץ והן בחו"ל בו זמנית, ובשלהם חיילי צה"ל נמצאו אשמים בפני העולם עוד טרם הייתה להם זכות להתגונן בפני האשמות בפניהם. העיקר שהזדרזו ושחררו את המאשים, לכאורה חזרה לעזה, כדי להעלים את כל הענין. בעוד השופטים אוטמים אוזניהם ועוצמים עיניהם ומתעלמים מהשקרים הבוטים, נסיונות הטיוח והקבורה, בעולם הבינו את גודל השעה. (בפעם האחרונה סינוואר - ייזכר לדראון עולם - הבין את גודל השעה ופלש לישראל בבוקר שבעה באוקטובר 2023.) מנכ"ל האו"ם-שמום טען שחייבים להגן על הפצ"רית הישראלית והאו"ם שמו"ם הלל את מעשיה - שחשפו מבית את פשעי ישראל. (כשהאו"ם ומוסדותיו יוצא להגן על משהו הקשור לישראל, כל אורות האזהרה החזקים ביותר מהבהבים - "ראו, סכנה מוחשית בפניכם!") לא עברו שבועות רבים, ופלשתינים שהיו במאסר בישראל יצאו עם האמת - בסיכון עצום עבורם, כך נטען - שגם הם עברו עינויים ואונס על-ידי חוקרי שב"כ וצה"ל, והנה הם מספרים לנו בפרטי פרוטרוט - אחד נאנס בעוד הסוהרים הנאצים (סליחה, הישראלים) עומדים וצוחקים, ואחר נאנס על-ידי כלב (בעוד הסוהרים הישראלים עומדים ומחזיקים אותו ונהנים מכל שניה). העיקר ששופטי בית המשפט העליון של מדינת ישראל מגינים על אלו שערכו את הסרטים, הדליפו אותם וגרמו נזק בלתי ישוער למדינת ישראל. שקר קל מאוד להפיץ. להלחם בשקר קשה עד בלתי אפשרי. אם מישהו אשם בליבוי שנאת פנים הם הרי שופטי בית המשפט העליון בפסיקתם לגבי חולצות ה"חלאה." אם מישהו היה מעז להכנס עם חולצות כאלו לפניהם בגנותם הם, הם היו פועלים במיידי, אך כאן מדובר בחופש זה או חופש אחר, בזכויות מופלגות. עד כמה מנותקים שופטי בית המשפט העליון? הם הלוא לא מתערבים כשערכאות נמוכות יותר משפילות ומעסיקות את ראש ממשלת ישראל שלושה או ארבעה ימים בשבוע. מתעסקים בתמונות של כלב או בבאגס באני או בשמפניה או בסיגרים, בעוד אירן תוקפת אותנו. כל מי שנאלץ מהלך 12 יממות לרוץ עם הילדים מדי לילה בשלוש לפנות בוקר למרחב מוגן ולחרדה שלא עוזבת - הודו לשופטים החכמים באדם. אם המשטרה היא חלאה, מה עוד הם יתירו? שריפת מיכלי אשפה? שריפת מכוניות? פצצות תאורה מול בית ראש הממשלה (זה מותר, אך כדור לחלון בית המשפט העליון הוא סוף העולם). בואו נראה מה קורה בעולם כשמתירים הפגנות נגדנו בקריאה לאינתיפאדה גלובלית: שנתיים באוסטרליה הובילו ל-15 נרצחים ו-40 פצועים בערב חנוכה בחוף בונדאי. ניחא, השופטים הנכבדים אולי מניחים שיש שנתיים באמתחתנו עד שיראו ניצני המחאות נגד המשטרה! בארה"ב עברנו את "הפסיקו את תקציבי המשטרה" (שהפכו לביטול המשטרה לחלוטין). מדוע שהעליון בארץ יהיה מעוניין לאפשר לתקוף את המשטרה? האם זה נדבך נוסף בהשתלטות מוחלטת על כל מוסדות המדינה, או שהם מפחדים ממשהו? כאן בארה"ב יש הבדל מאוד ברור בין "חופש דיבור" לבין "דיבור שנאה." בארץ, כמו שאין חוקה, גם אין גבולות לחופשים שהעליון מאפשר, כל זמן שזה נוח להם ולאנשים מהצד שלהם בלבד. הנה מקרה נוסף: לאלו מאיתנו בחו"ל, בחזית התודעה הבינלאומית והקרב על דעת הקהל בעולם, קשה עד בלתי אפשרי להלחם כשהאשמות יוצאות מפי ישראלים, בעיקר מפי לשעברים (ראשי מוסד, שב"כ, אלופים, ראשי ממשלה ועוד). יש כמובן את המלעיזים הקבועים - עיתון הארץ ובראש המתקיפים שם גדעון לוי וחברתו לפעילות עמירה הס - כמו גם ארגונים כמו שלום עכשיו, הקרן החדשה לישראל ועוד. מי לא זוכר ש"ישראל רוצחת ילדים עזתים בתור תחביב" - טענה החרותה בבלזת (שכן אומרה הוא אלוף במיל ומהדוברים הראשיים של האופוזיציה) שקודמה בעולם עד כדי "ישראל רוצחת ילד כל שעה, כבר למעלה משנתיים" וכל זאת "בתור תחביב." אך כשצה"ל עצמו מעלה האשמות שונות ומגוונות, מעלי גלי האתר - בגלי צה"ל מדובר - איך אפשר לטעון אחרת? וֹכשרוצה שר הביטחון לסגור את התחנה - זו צריכה להיות החלטתו - ואף מעלה זאת להחלטה של הממשלה כולה - מי ניצב מנגד? נצפה שהאו"ם-שמום, מנכ"לו, הניו-יורק טיימס ועוד יתייצבו וילחמו נגד הרעיון הנלוז הזה. אך לא! היועצת המשפטית לממשלה, עם כל הפרקליטים הנתונים למרותה, בוחשים בקדירה וכבר פרסמו את טענותיהם ברבים, כך שאפילו בית המשפט בהאג יוכל להאחז ולהעזר בהן. יבוא יום ואת היועמ"שית צריך יהיה לעצור ולהעמיד למשפט צבאי על בגידה ונזק למדינת ישראל. אך בג"ץ מסוכך עליה מלשון "כיפת ברזל", ואפילו הטילים מאירן לא מדגדגים לה. היא בשלה - ואיתה שונאים ומחריבים מבית. לא רק בשופטים האשם. גם באוניברסיטאות. כמה הן התרעמו על מה שקרה באוניברסיטאות ברחבי העולם, זעקו, זעמו. אך אותם הדברים בדיוק מתרחשים בארץ, וכאן, בהיכלי האקדמיה, זה חופש אקדמי, והכל מותר ומוגן. (אליטות פועלות בצורה דומה ביותר - הן במשפט והן באקדמיה.) פעם שאל דור המייסדים מתי יגיע יום ונהיה ככל העמים, ויהיו אצלנו פושעים וגנבים ועוד. הם לא ציפו שנגיע למה שקורה היום. היו זמנים שהיו ערכים כאהבת מולדת, צבא הגנה לישראל, פטריוטיות, חירות, ושאיפת עם ישראל בלב חפץ להיות יהודי בארצו, היא ארץ ישראל. היום כל אחד דואג לדרכון נוסף, בעוד שקבוצה שלמה המנהלת את המדינה שוקדת על השמדתה. אכן, יחי חירות האדם היהודי לומר בפה מלא את אשר עם נפשו (המשטרה, מכבי וכהנא הם "חלאה"). מי שמגן בחרוף נפש על חירות זו בזמן זה, מקדם גם את אותה זכות בדיוק של העולם לצאת בקריאה לאינתיפאדה גלובלית, ולנו - הס - אסור להגיב. כך פסק בית המשפט העליון בישראל. זו בדיוק הבעיה של בית המשפט העליון שחרת על דגלו ערכים שאינם תואמים את הערכים עליהם הוקמה המדינה המודרנית. אלו ערכים מעוותים - הבנויים מאותן לבנות יסוד, לכן הם נראים לנו מוכרים - אך אבוי למדינה שאלו ערכיה. ארה"ב עברה תקופה קשה מאוד שדמתה למה שקורה עכשיו בישראל. הורים שדאגו לחינוך שילדיהם מקבלים הפכו לטרוריסטים, נוצרים, חג המולד וחג האיסטר הפכו לדבר אסור ומתועב, אנשי כוחות הביטחון לדבר שנוא ביותר, ופושעים מחו"ל שהביאו סמים מסוכנים וסחרו בבני אדם לזנות ולעבדות, זכו לכניסה חופשית לארה"ב, לטיסה לעיר שבה חפצו לגור, לחסינות בפני משפט ולזכות להצבעה. הם קיבלו מגורים, עזרה כספית ועוד שאפילו מי ששירת בצבא ארה"ב לא מקבל כמותם. עשרות מיליונים נהרו לארצות הברית, ולעזאזל אזרחי ארה"ב. עד היום הדמוקרטים ממשיכים את תמיכתם בשגעונות אלו, רק שקצה נפש הבוחר. אותה הגישה בדיוק. גם בישראל נתהפכו היוצרות, מחבלי הנוח׳בה זוכים לתשומת לב של בית המשפט העליון, והשולטת העליונה היא היועמ"שית. מתי כבר יתפכחו בארץ? מתי יבחר דונלד ג׳יי טראמפ הישראלי לקדנציה שנייה להחזיר את הסדר על-כנו?