הגיבור הראשי הוא הרמן גרינג, סגנו של היטלר, המגולם על-ידי זוכה האוסקר ראסל קרואו. גרינג נצפה בתחילה כשהוא מסגיר את עצמו ואת בני משפחתו לידי כוחות אמריקניים. דמותו המרשימה מלווה אותנו לאורך הסרט כשערמומיותו, שכלו החריף והביטחון העצמי שלו מערערים לעיתים את החוקרים. הוא בטוח שלא יימצא אשם ואומר לפסיכולוג עימו פיתח מערכת יחסים מורכבת, "אתה רק רק הערת שוליים בהיסטוריה, אני ההיסטוריה". הבמאי בוחר בגישה לא שגרתית ומציג לא רק את האטימות של הצוררים והאכזריות שלהם כלפי קורבנותיהם, אלא גם את היותם בני אדם, בעלי רגשות "נורמליים". אשתו ובתו של גרינג לדוגמה, ממלאות תפקיד חשוב בניסיון להראות את יחסי האנוש הרגילים והפסיכולוג הופך בשלב מסוים לבלדר המעביר מכתבים בין אבי המשפחה גרינג ובינן. צעד שנעשה גם מבחינה אסטרטגית, כדי להתקרב לגרינג ולקנות את אמונו אבל בסופו של דבר הופך למעורבות אישית.

הוא אפילו מוחה כנגד היחס של כוחות הברית לאם ולבת, שגילו את מקום מחבואן, והעבירו אותן למקום אחר. רגשות מעורבים, ניצול חולשות אנושיות והבלטת רגשות הפחד של אחד הנידונים (הצורר שטרייכר), כשעמדו לבצע בו את פסק הדין, מדגימים את גישתו הלא שגרתית של הבמאי ונדרבילד והופכים את הסרט למיוחד. הוא מביא קטע ארוך מהתיעוד המקורי של מחנות ההשמדה ומשלב קטעי ארכיון דוקומנטריים, המקנים לסרט אותנטיות ומזעזעים מחדש את הצופים.

את תפקידי המשנה מגלמים, בין היתר: לידיה פיקהם בתפקיד אלסי דאגלס, לוטה ורביק בתפקיד אמי גרינג, אנדריאס פיטשמן בתפקיד רודולף הס. ספיבן פייסי בתפקיד ג'ורג' סי מרשל. ליאו וודל בתפקיד סמל האווי טרייסט, עוזרו של הפסיכיאטר, שהתברר שגם הוא יהודי, ג'ון סלאטרי בתפקיד ברטון סי אנדרוס, ורבים וטובים אחרים. הסרט המשובח, מתייחס לחטא ועונשו ומהווה תזכורת לרע פרי מעשה האדם, שנקווה שלא יישנה.