יש שני דברים שמתפקדים כשיורד גשם: וישרים ומילואימניקים (במקור לפי מקרובים נאמר על פלס"ר נחל). היום בסיור ברמת הגולן, חזית לחימה עד כיבוש החרמון הסורי. אזור אסטרטגי שעליו היו מוכנים לוותר כמה ראשי ממשלה (כולל הנוכחי). האנשים שגרים כאן עדיין חלוצים, מרוחקים ועם איכות החיים הכי טובה בארץ. סיירנו בין היקבים, הישובים, הגידולים, העדרים, ההייטק וההון האנושי המטורף. כינוס מפלגת המילואימניקים היה הסיום של היום המופלא הזה. לקחים - <מסקנה ראשונה - הפריפריה תתקן את המרכז. מה שרואים מכאן זה צלילות והבנה ברורה לאן אנחנו הולכים ומה לעשות. מכאן נראים המנהיגים קטנים, ואחרים נטולי תואר ושררה הם שנראים מנהיגים. מסקנה שנייה - אסור לעולם לחשוב על לוותר על הרכסים הגבוהים. זוהי אזהרה לממשלת ישראל: לא יעזרו כובעים על ניצחון מוחלט ותנינים דמיוניים מסביבי למחבלים. אם נרד מהחרמון הסורי - נאבד יכולת שליטה והגנה. אם נוותר על רכסי לבנון החיזבאללה שוב יתבוסס. מסקנה שלישית - יש פה די והותר מקום לישיבות הקו. ישיבות חרדיות שיישבו בקו הגבול, ילמדו וישמרו (אחת ההצעות של מפלגת המילואימניקים). מסקנה אחרונה - תבואו לבקר. קחו מעיל, כובע צעיף ותגיעו. זה הזמן.