בתחילת מרס 2025 קבע העיתונאי גיא פלג בשיחה עם מאזינה ברדיו 103 FM: "את חלק ממחנה שלקח לו למטרה להעליל עליי עלילה שפלה, עלילת דם". האם כאשר קבע פלג "עלילת דם", הוא התכוון למתכון הידוע של עלילת דם, האשמה שקרית של יהודים ברצח גויים, או אפילו רצח ילדיהם ושתיית דמם על שולחן הסדר? ברור שלא, המונח "עלילת דם" שגור על לשוננו, אולי באורח לא תקין, על-מנת לייצג האשמת שווא כואבת. אפילו גיא פלג קרא למה שהוא ראה כהאשמת שווא נגדו "עלילת דם".
ומי שמאשים אחרים ב"עלילות דם" לא אמור להיות מופתע כאשר הוא מואשם ב"עלילות דם". את ה"דם" כבר הורדנו, אז האם יש בסיס לכך שגיא פלג האשים האשמת שווא כואבת את חיילי המתקן אשר נחקרו ונגד חלקם הוגש כתב אישום? לדעתי כן, האשמת השווא הכואבת הייתה בעניין האונס שלא נכלל בכתב האישום נגד החיילים.
והאם העובדה שנושא האונס נחקר על-ידי מצ"ח (ולא אומת ולכן לא הופיע בכתב האישום) משחררת את גיא פלג מאחריות? האם חקירת האונס מטהרת את פלג לחלוטין, ואוסרת על אחרים למתוח עליו ביקורת? לדעתי לא ולא, ומדוע?
-
1) יש הבדל של שמים וארץ בין האשמת תקיפה של מחבל, אפילו תקיפה חמורה, ובין האשמת אינוס.
2) ההד של אינוס הן בתוך המדינה והן מחוצה לה הוא רחב הרבה יותר ומזיק הרבה יותר מהד התקיפה.
3) כאשר פלג קיבל את המידע, ייתכן שבפרקליטות הצבאית היה חשש לאינוס. פלג ידע ככל הנראה שהוא מקבל את החומר לבד, מה שחייב אותו למשנה זהירות. כלומר, פרסום אך ורק של פרטים מעל ומעבר לכל ספק.
אילו נתבע פלג או ייתבע על-ידי חיילי כוח 100 על הוצאת לשון הרע בכך שדיווח על אינוס, ייתכן שיוכל להתגונן. ראינו כבר שדיווח עיתונאי (
אילנה דיין, ערוץ 2, התוכנית "עובדה") זכה בבית המשפט העליון להגנת לשון הרע אף אם אינו נכון עובדתית. קראו לזה אז "אמת לשעתה". אך כאן אותם עיתונאים שתובע פלג לא תבעו אותו (כמו סרן ר' בעניין אילנה דיין). הם מותחים עליו ביקורת, במילים שהוא עצמו השתמש בעבר כלפי אותם עיתונאים וכלפי אחרים.
הייתי שמח אילו היינו בוחרים מילים נעימות יותר למתיחת ביקורת, אך לא זה המצב בכל הזירה הציבורית. הזירה הציבורית מוצפת מכל הכיוונים במילים שעדיף היו שלא ייאמרו (כמו דבריו המקוממים של השר
בצלאל סמוטריץ' על נשיא בית המשפט העליון), אך כל עוד מדובר בשיח ציבורי שחיילי כוח 100 לא שותפים לו, עסקינן בביקורת לגיטימית על עבודה עיתונאית אשר דיווחה על אינוס שלא אומת, ולכן עדיף היה שלא תפורסם מראש. המבקרים סוברים שהדיווח על אינוס גרם נזק רב. לא חייבים להסכים איתם, אך אין לשלול את עמדתם, ומכל מקום אין להעסיק את מערכת המשפט בנושא, אלא אם המטרה היא להשתיק את קולות הביקורת.