עצם העובדה שיש התוהים האם הבחירות הקרובות יתקיימו במועדן, אמורה להדיר שינה מעינינו. החשש הזה מעולם לא עלה, אבל הפעולות הרודניות של הממשלה הנוכחית בהחלט מצדיקות אותו. עם זאת, חוק יסוד הכנסת מאפשר לדחות את הבחירות רק בשל "נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן", רק כל עוד הן נמשכות וברוב של 80 חברי כנסת. כך שבהנחה שהממשלה לא תיזום מלחמה ימים אחדים לפני הבחירות, היא לא תוכל לברוח מדינו של הבוחר. היא כן תוכל לשבש את הבחירות. נזכיר תחילה, כי את הסעיף הקובע שהבחירות הן "כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות" ניתן לשנות ברוב של 61 ועם נכונות להפר פסקי דין של בית המשפט העליון – שני רכיבים הקיימים כיום. אבל גם אם עזות המצח לא תגיע עד כדי כך, אפשר לפגוע ביכולת להצביע באין-ספור מעשים קטנים, ולא ניתן להם רעיונות. אפשר גם לסרב לקבל את התוצאות, בגרסה ישראלית ל-6 בינואר. זהו חשש אמיתי ומציאותי. יש לנו עסק עם חבורה של מי שמוכנים לעשות הכל כולל הכל כדי להישאר בשלטון. ראו מה הם עשו, עושים ועוד יעשו בקדנציה הנוכחית. פגיעה בחופש העיתונות. איום על השידור הציבורי. קידום אמצעי תקשורת מקורבים. איום על ענף הקולנוע. ניסיון להשתלט על הספרייה הלאומית. מאמצים להשפיע על מדיניות הריבית. אלימות משטרתית נגד מפגינים. ניסיון להשתלט על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. חקיקה פרסונלית לטובת אנשיהם ולרעת מתנגדיהם. סתימת פיה של האופוזיציה בכנסת. בריחה מחקירת המלחמה. עירוב מנהיגים זרים בהליכים משפטיים. התערבות של שרה ויאיר נתניהו בענייני המדינה. הצגתה של שרה נתניהו כ"גברת הראשונה". ועוד היד נטויה.

הבחירות הקרובות יקבעו אם ישראל תתקיים כמדינה, פשוטו כמשמעו. הן גם יכריעו האם היא תמשיך להיות יהודית ודמוקרטית. יהודית היא זכות הקיום של המדינה, דמוקרטית היא צורת הקיום של המדינה. אין מדינת ישראל בלי שניהם. הגזענות והרודנות של הממשלה הנוכחית מאיימות על שני הרכיבים. אם חלילה היא תישאר בשלטון לאחר הבחירות, התוצאה תהיה נוראה. ישראל לא תתקיים אם היא הופכת למצורעת בקרב העמים, ובמיוחד אם היא מאבדת את התמיכה הדו-מפלגתית בארה"ב. וזה בדיוק מה שקורה. ראו את הדיבורים על סילוקה של ישראל מהכדורגל ומהאירוויזיון, את הסילוק מהארגון האירופי לבטיחות בדרכים, את פסיקותיהם של בתי הדין הבינלאומיים, את צווי המעצר נגד בכירי ישראל, את ההצבעות באו"ם, את ההתקפות על ישראלים בחו"ל, את האנטישמיות הרצחנית הגואה. המצב חמור במיוחד בארה"ב. הניכור הדמוקרטי ההולך וגדל נובע בחלקו מסיבות פנימיות, אבל בחלקו הלא-קטן מההזדהות המוחלטת של בנימין נתניהו עם דונלד טראמפ וממדיניותה של ממשלתו כלפי הפלשתינים. ואילו בקרב הרפובליקנים יש גוש משמעותי של בדלנים וגזענים, שלא יהססו להפקיר את ישראל והעם היהודי. נכון לעכשיו אנחנו תלויים בגחמותיו של דונלד טראמפ הבלתי-שפוי. ברגע בו הסיוע האמריקני לישראל – המדיני, הביטחוני, הכלכלי – לא יהיה ברור ומובטח, קיומה הפיזי של המדינה יהיה בסכנה מיידית. לשם מובילה אותנו הממשלה הנוכחית.

הבלם החשוב ביותר מפני רודנות משטרית והתעמרות שלטונית, בכל מדינה דמוקרטית, הוא בית המשפט. זה מתחיל ביכולתו של האזרח לערער על קנס חניה, עובר לחובה להעניק לו משפט פלילי הוגן ומסתיים בהגנה על זכויות היסוד שלו. בית המשפט, בכל הערכאות ובכל התחומים, חייב להיות עצמאי לחלוטין ובעל יכולת לבטל ואף להפוך את החלטות השלטון. הממשלה הנוכחית מבינה זאת היטב ולכן היא עושה הכל, על בסיס יום-יומי, כדי להשתלט על מערכת המשפט ולחלופין להרוס אותה. התערבות בשיקול הדעת השיפוטי. פוליטיזציה של מינוי השופטים והדחתם. התעלמות מפסקי דין. זלזול בחוות דעת משפטיות. הכפשות אישיות גסות של שופטים. פוליטיזציה של המשטרה. אלימות שוטרים. איומים באלימות נגד שופטים. הימנעות ממינוי שופטים. פוליטיזציה של הייעוץ המשפטי והפרקליטות. התעלמות מעקרון השוויון בפני החוק. סירוב להיחקר. השתוללויות בבתי המשפט.

הממשלה הנוכחית המיטה על מדינת ישראל את האסון הגדול ביותר בתולדותיה ועל העם היהודי את הטבח האיום ביותר מאז השואה. 7 באוקטובר חתר תחת הסיבה מספר אחת לקיומה של המדינה: היותה מקלט בטוח לעם היהודי באשר הוא. ב-7 באוקטובר ישראל הייתה המקום המסוכן ביותר לעם היהודי. אבל במקום לחקור ולהפיק לקחים, הממשלה עסוקה בבריחה מאחריות ובהטלתה על כולם חוץ מאשר על עצמה – מה שמבטיח שהאסון יישנה. 27 חודשים אחרי אותו יום נורא, ברור שלא הושג ניצחון באף אחת מן הזירות. הממשלה עצמה אומרת זאת. חמאס שולט ברצועת עזה. חיזבאללה הוא כוח דומיננטי בלבנון. אירן ממשיכה להוות איום קיומי. החות'ים לא הלכו לשום מקום. טורקיה תוקפנית ומסוכנת מאי פעם. קטר חדרה ללשכת ראש הממשלה. הטרור היהודי ביהודה ושומרון עלול להצית את האזור בכל רגע. פיגועים קטלניים מתרחשים על בסיס קבוע.

2025 מסתיימת עם 307 נרצחים (מתוכם 250 במגזר הערבי) ו-455 הרוגים בתאונות דרכים – מספרים חסרי תקדים בתולדות המדינה. 762 בני אדם שקיפחו את חייהם, לעיתים רק משום שהיו במקום הלא-נכון בזמן הלא-נכון, ולעיתים משום שהפשיעה השתלטה על רחובות, שכונות וערים. הממשלה נכשלת במשימה מספר אחת של כל ממשלה באשר היא: לשמור על חיי אזרחיה. יוקר המחיה גואה. שוק הנדל"ן במשבר. מספר העולים נמצא בירידה, בעוד מספר היורדים נמצא בעלייה. מאזן ההגירה שלילי. קצב גידול האוכלוסייה הוא פחות מ-1%, לראשונה אי-פעם. מיליארדים נשפכים כאתנן לתומכי הממשלה דרך משרדים מיותרים, במקום צרכים לאומיים דוחקים. מקדמים פוליטיזציה של הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות. הממשלה ותומכיה מפריחים השמצות ושקרים לכל עבר. הם מנהלים שיח בריוני ואלים. הם הפכו את השקר לנורמה. מעולם לא הייתה קואליציה בה יש כל כך הרבה מורשעים, נאשמים וחשודים.

הצרכים הפוליטיים והאישיים המיידיים של הממשלה ובנימין נתניהו גורמים להם למשכן את עתידה של המדינה. הדבר בולט במיוחד בנושא החרדים. צה"ל צריך היום 12,000 חיילים, מתוכם 6,500 לוחמים; הממשלה מעניקה פטור לרבבות חרדים. את המחיר ימשיכו לשלם אנשי המילואים, שהנטל עליהם ועל משפחותיהם הוא בלתי נסבל; ימשיך לשלם המשק, שהמילואים עולים לו עשרות מיליארדי שקלים בשנה; נמשיך לשלם כולנו, כי ביטחון המדינה נפגע קשות. זה לא רק הגיוס. כדי להישאר בשלטון, נתניהו ושותפיו מנציחים חברה חרדית שברובה אינה לומדת ואינה עובדת, ואשר חלקה בכלל האוכלוסייה הולך וגדל. המשמעות היא שחיקה מתמדת של היתרון האיכותי הישראלי בתחומי המדעים וההיי-טק, שהוא היתרון היחיד שיש לקומץ היהודים המתגוררים בלב אוקיינוס עוין. וכך הממשלה מסכנת את קיומה של המדינה לא רק בטווח המיידי, אלא גם בשנים הבאות. בבחירות הקרובות חייבים להעיף אותה בכל אמצעי חוקי. אחרת, בכלל לא בטוח שנגיע לבחירות שאחריהן.