לאחרונה פורסם על-אודות יוזמה אמריקנית להשקיע סכום עתק של כ-112 מיליארד דולר, שווה ערך לכ-350 מיליארד שקלים, כשני שלישים מהתקציב השנתי של מדינת ישראל, בשיקום רצועת עזה. מתוך סכום העתק הזה, שיגויס בסיוע קטר וערב הסעודית, יקוצו כשני שלישים לטובת בנייה מחדש של רבבות בניינים שנהרסו במלחמה האחרונה וכשליש לטובת שיקום התשתיות. מייד עם פרסום הידיעה הזו, דווח על לא מעט קבלנים ישראלים, ובמיוחד קבלני תשתיות, שמגששים לגבי אפשרות לגשת למכרזים, אם וכאשר יפורסמו בהמשך. מבלי להוריד כהוא זה את החשיבות של שיקום הרצועה, נשאלת כאן השאלה מדוע מדינת ישראל, שספגה במהלך המלחמה הממושכת ביותר בתולדותיה נזקים הנאמדים בעשרות מיליארדי שקלים, שלא לדבר על הוצאות המלחמה המתקרבות לכ-200 מיליארדי שקלים, מדוע אנחנו לא זכאים לסיוע נרחב הרבה יותר, הן בתחם הבנייה מחדש והן שיקום התשתיות? לפרוטוקול, הסיוע הנרחב שאנחנו מקבלים כיום מארצות הברית, מתמקד רובו ככולו בכל מה שקשור לנשק ולתעשיות הביטחוניות. המרכיב הכלכלי המובהק, כולל כל מה שקשור לענף הנדל"ן והתשתיות, אינו נוכח בו. חבל. כי בעת הזאת של ניצני סיום המלחמה ואתגרים מדיניים באופק, קיים צורך משנה לשקם את הפריפריה, הן בגליל והן בנגב המערבי ובכלל, זאת באמצעות מימון חוץ משמעותי שגם אנחנו נקבל. דוגמה מובהקת לצורך בכך מהווה המצב בגליל. כשנה ורבע לאחר סיום העימות מול חיזבאללה עדיין תשתיות הרוסות בחלקן הגדול ועדיין אלפי בניינים לא משוקמים, ועדיין אחוז גבוה מבין התושבים לא חזר לכור מחצבתו ואף רבים הצהירו על כך שלא יחזרו. אין לי צל של ספק כי השקעה מאסיבית של עשרות מיליארדים בתשתיות תחבורה דוגמת כבישים ומסילות ברזל עם רכבות מהירות, הייתה לא רק מקצרת באופן משמעותי את זמן הנסיעה מהפריפריה למרכז, אלא גם עושה נפלאות בתהליך שיקום הפריפריה, הן בצפון והן בדרום, וכלל חזרת התושבים הוותיקים ומעבר של ישראלים רבים נוספים מהמרכז לפריפריה. כנ"ל בכל שקשור להשקעה בתשתיות תעסוקה מתקדמות, ובמיוחד הייטק וביוטכנולוגיה. כל אלה יהפכו את מאות אלפי הדירות המשווקות כיום במסגרת הסכמי הגג להצלחה של ממש, ויצרו מנועי צמיחה כלכליים אדירים למשק הישראלי בכלל ולענף הנדל"ן בפרט, במהלך העשור הקרוב, ובכלל. לטעמי אין זה מאוחר מידי. גם אין זו בושה כלל ועיקר לבקש מידידתנו הגדולה ארצות הברית לכרוך בהסכם שיקום עזה, שכבודו במקומו מונח, גם עשרות מיליארדים שאנחנו נקבל, קל וחומר כשהמלחמה האחרונה פרצה, ועל כך אין כל ויכוח, על-ידי הצד השני שכיום נהנה מתקציב שיקום שאנחנו רק יכולנו לחלום עליו. לתשומת ליבם של מקבלי ההחלטות!