דמויותיו מתאפיינות בקוים חדים שלעיתים הם מעווותים ומגוזמים ובגאומטריזציה, הבאה לידי ביטוי גם בקווי המתאר וגם בתיחום של משטחי הצבע. לעיתים יש מינימום של קווי מתאר, המעבירים את הייחוד של המתואר, ולעיתים קומפוזיציות מורכבות, בהן יש שילוב בין איזורי צבע עשיר במיוחד וחלקים רקים. אלבום תחת הכותר "אגון שילה כצייר", המכיל 24 הדפסים של רישומיו וציוריו (מתוכם נשמרו 15), הודפס על-ידי אוטו בנש באוסטריה בבית הדפוס וההוצאה לאור הממלכתיים של וינה. אחת העבודות באלבום היא "חמניות נבולות". מסתבר שלא רק ון גוך התלהב מפרח שמש מיוחד זה, שהפך לסמלו המסחרי, אלא גם, בין היתר, אגון שילה. הציור שצויר על ידו בשנת 1911, ערב מלחמת העולם הראשונה, כמחווה לאמן המוערך עליו, וינסנט ון גוך, משקףת את מצב רוחו המלנכולי. בזמן מלחמת העולם השנייה הוחרמה היצירה "חמניות נבולות" מסוחר האומנות האוסטרי קרל גרונוואלד, ונמכרה על-ידי הנאצים במכירה פומבית בשנת 1942. מקום הימצאה של היצירה הגנובה לא היה ידוע, עד שנתגלתה במקרה מחדש, בביתו של פועל בפרוורי מולהאוס שבצרפת. היא הוצאה למכירה במסגרת הסדרי השבת רכוש יהודי לאחר מלחמת העולם השנייה ונמכרה ביוני 2006 בסכום משוער של כשישה מיליוני לירות שטרלינג (?). גרונוואלד עצמו שברח מוינה, הצליח להציל את אגון שילה מלהישלח לחזית בזמן מלחמת העולם הראשונה. ובזכותו זכה האומן בתואר "צייר מלחמה". פרשת התמונה הגנובה שימשה כסיפור רקע לסרטו של הבמאי הצרפתי יהודי פסקל בוניצר. הסרט שנקרא בעברית "מכירה פומבית" ובמקור "הציור הגנוב", הגיע ארצה בסוף מרס 2006. הציור עצמו שצויר בגיר וצבעי מים, במידות של 483 על 318 מ"מ., הוא אחד מההדפסים האומנותיים המופיע באלבום. הפרח מראה את הקשר בין הטבע והאדם ומהווה סמל רב עוצמה של דואליות של קיום - חיוניות מול שבריריות. אופי הקווים וצבעי הצהוב התוסס, האוכרה והירוק מפגישים את היופי והריקבון.

מבין ההדפסים האחרים המופיעים באלבום של אוטו בנש מופיעים ההדפסים האמנותיים של "בית ישן בקרומאו", 1914. גיר וצבעי מים. 325 על 487 מ"מ, אוסף פרטי בוינה, "דיוקן עצמי", 1910. גיר ואקוורל, 442 על 305 מ"מ. אוסף פרופ' אי. ג'יי, וימר-ויסגריל, וינה, "ילד בחולצת פסים", 1910, גיר ואקוורל, 450 על 311 מ"מ.אוסף פרטי, וינה. כך גם "ילדה אוסטרית קטנה", 1910, גיר ואקוורל, 451 על 317 מ"מ. אוסף פרטי, וינה. "אחותו של הצייר, גרטה, 1911. עיפרון, 480 על 813 מ"מאוסף ארתור רוסלר, וינה. "אמו של האמן ישנה". 1911. עיפרון ואקוורל. 316 על 450 מ"מ, פרופ' ארתור רוסלר, וינה. "קנפנברג", 1912. גיר ואקוורל. 482 על 320 מ"מ, אוסף רינינגהאוס, גרץ. "דיוקו אישה", 1918. גיר, 463 על 296 מ"מ, אוסף פרטי, וינה. עבודות אמנות ייחודיות שתמיד נעים לצפותבהם מחדש.