הם שוצפים ומציפים את השיח הציבורי בהמוניהם תוך שימוש מהפכני בשילוב שתי הבינות: הטבעית והמלאכותית. הם תוקעים יתד, נעץ או מסמר בכל זירה. הם משליטים שיח רעיל, ארסי, לא אחת נבזי וזדוני. הם מקדשים את המטרה בכל אמצעי נגיש וזמין, מרושע ונכלולי ככל שיהיה. הם דורסים, רומסים, מועכים כל מי שנקרה בדרכם ומפריע להם להמשיך לשעוט אל מטרתם - להגן על מבצרם המקועקע. משמרות המהפך שולחות את שלוחיהן לכל מקום. זרועות התמנון שלהן מגיעות לכל מקום 24/7. אין מהן מנוס. אין מהן מפלט. נוכחותן מקבעת עובדה אחת ברורה וניצחת. הן כאן, כדי להישאר. הם לא הולכות לשום מקום. אין להן מה לחפש. הם מצאו את גיזת הזהב, את השלטון, את הכסף, את הכוח, את ההון. לא חשבתי שהיום הזה יגיע אבל הוא כאן ועכשיו. זה היום. משמרות המהפך עושות כל מאמץ אפשרי ומשקיעות כל מאמץ נדרש בעודן מְשַׁמְּרוֹת בשיניים ובציפורניים, בסכין בין השיניים, באבן קלע, בנשק קונבנציונלי, בנשק רציונלי וגם בנשק יום הדין (הבוטים המשחיתים כל שארית של כל חלקה טובה ומשליטים רוע, שקר ונכלולית) את המהפך שהתהפך לפני 49 שנה - מי זוכר, מי סופר... היום קיבלתי מסרון שבו כינה אותי המוסר ("דין מוסר"?) במילים אשר לא הנייר ולא הצג סובלים. ודאי לא הדעת. אני לא שייך לשום מחנה, לא נמנה עם שום גוף ציבורי, לא עשיתי רע לאיש, הקפדתי על ניקיון הדעת והשפה, ובכל זאת - אני נחשב לא רק כיריב אלא כאויב, אולי לא ירחק היום ואי מי יכנה אותי בוגד. שלא אדע. משמרות המהפך צוברות תאוצה, כח, השפעה. טעונות בשנאה ממארת, בתיעוב. כל מי שנחשב או נחשד למי ש"לא משלנו" דינו נגזר להיות מקולל, מוכפש, מנודה. אני לא משלים עם המציאות המתהווה כאן, עם השיח שבו אני מוקע ומוקא ואפוף שנאה טהורה (עד כמה שניתן להצמיד טוהר לשנאה). משמרות המהפך לא רוצות לחולל מהפך אלא למנוע אותו. הן עושות - ועשייתם צפויה להתרחב ולהעמיק - הכל, כולל הכל, כדי שלא יתהפכו כאן היוצרות לפני הבחירות, במהלכן, קל וחומר בסיומן. אני חילוני ואין לי אלוהים. אני לא מתפלל, אבל בחלקתי הקטנה, בפינה זעירה, אני מניח, ביני לבין עצמי, תפילה. רק שלא ניחרב כולנו, חלילה, במלחמת אחים חורגים, אחים הורגים, חלילה.