הממשלה הנוכחית מושלת (?) כבר שלוש שנים. שנת 2026 שהתחילה זה עתה היא שנת בחירות לכנסת חדשה. סקרי המצביעים חוזרים על עצמם: אף סקר אינו צופה ניצחון לאחד מן הגושים - זה של הקואליציה הנוכחית או זה של האופוזיציה הנוכחית - ואף סקר אינו מראה אפשרות להקים ממשלה יציבה, ראויה ומתפקדת. איפה טועים הסוקרים? הם נעולים על החלוקה המקובלת של ימין ושמאל, חלוקה שפחות או יותר מתבטאת היום ב-ביביסטים וב-רל"ביסטים. הסוקרים מתעלמים מכך שדברים השתנו מאז הבחירות לכנסת הנוכחית:

• היה מאבק חריף בין תומכי הרפורמה (ההתחדשות) המשפטית החוששים מפני המהפכה המשטרית, זו שהתחילה לפני כשלושים שנים ושנועדה לשנות את הבלמים והאיזונים בין רשויות השלטון באופן שיגדיל את כוחה של הרשות השופטת (כולל שלוחותיה, הייעוץ המשפטי והפרקליטות), לבין מתנגדיה, אלה שבעיניהם קידום הרפורמה (ההתחדשות) המשפטית היא המהפכה המשטרית. אלה ואלה - המיוצגים על-ידי יריב לוין, יצחק עמית וגלי בהרב-מיארה - מגלים קיבעון ונוקשות שהובילו למשבר החוקתי הנוכחי. שלושת אלה מתנהגים כמו פילים בחנות חרסינה, בבחינת אני ואפסי עוד.

• הייתה מלחמה נוראה שעדיין נמשכת - והחלל החטוף האחרון טרם הושב - שעדיין לא נחקרה לשם הפקת לקחים כדי למנוע את הישנותו של המחדל הנורא. יש המעוניינים בוועדת תליינים לצורך עריפת ראשים והחלפת שלטון שלא באמצעות הקלפי, ויש הדוגלים בוועדת מקצוענים (בעיקר אנשי צבא וביטחון) שתתווה את הדרך למניעת מחדל עתידי. דווקא אלה המדברים גבוהה גבוהה על עליונות החוק מדברים על ועדה לפי החוק, בשעה שאין בחוק ועדת חקירה "ממלכתית" או "ממשלתית" או "לאומית" או "תליינית". מה שיש בחוק הוא ועדת חקירה. נקודה!

• נרצחו ונפלו אלפי אזרחים וחיילים ונפצעו רבבות, ושורות הלוחמים הידלדלו באופן קיצוני. על-רקע זה, אי-השוויון בחלוקת הנטל/הזכות לשרת בצה"ל צורם ומקומם יותר מאי-פעם בעבר.

בהקשר של המהפכה המשטרית/המשפטית, אין מנוס מלהזכיר שאנחנו חיים במציאות שבה הפרדת הרשויות הפכה למושג ריק מתוכן. הרשות המבצעת והרשות המחוקקת נשלטות כיום הלכה למעשה על-ידי רשות פוליטית אחת, הנשלטת על-ידי אדם אחד, נשיא בית המשפט העליון. אותו גוף שלא נבחר על-ידי אזרחי ישראל, מתפקד כרשות-על, מעל הרשות המבצעת ומעל הרשות המחוקקת. אותו גוף עתיר-כוח מרשה לעצמו לעתים קרובות לתת הוראות לרשות המבצעת ולפסול חוקים של הרשות המחוקקת. משטר כזה, שבו אין בלמים ואיזונים יעילים שיבטיחו את הפרדת הרשויות, מאיים על הדמוקרטיה הישראלית. זהו שלטון יחיד במסווה של הכרעת הרוב. בנסיבות אלה, הבחירות בישראל 2026 אינן מיועדות להכריע בין ימין לבין שמאל, או בין ביביסטים לבין רל"ביסטים. הבחירות תהיינה בין משרתים לבין משתמטים. על הסוקרים להפנים שזה הנושא המרכזי של בחירות 2026. בנסיבות אלה, חוק ההשתמטות המיותר והמשוקץ צריך לעמוד לנגד עיני המצביעים. מי שבעד מדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית הוא בצד המשרתים, ועליו לבחור באחת מן המפלגות השוללות חוק זה. מי שמתנגד למדינה כזאת איננו יכול להיות שותף טבעי או שותף בכלל, ועליו לשבת על ספסלי האופוזיציה העתידית. התמיכה או ההתנגדות לחוק זה - זו אבן הבוחן שבעזרתה על הבוחרים להכריע בעד מי להצביע. בקואליציה הנוכחית, כל מי שמקדם את החוק המפלה והמתועב פוגע הן בצה"ל והן בחברה הישראלית. כל מי שעושה לילות כימים כדי לקדם את החוק הנבזי מבריח למעשה מצביעי ימין. מי שפועל כך איננו ימין ואיננו שותף טבעי וראוי. מי שפועל כך מביא בפועל לשמאל מלא מלא, ואל יתיימר להיקרא ימין. כמו-כן, ח"כים ושרים רבים מן הקואליציה הנוכחית שהתנהגותם מבישה ובלתי ראויה, אינם ימין, כי גם הם מבריחים מצביעי ימין. הקואליציה הבאה צריכה להיות קואליציה רחבה של הדוגלים במדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית ובשירות שווה ואחיד של כולם. הקואליציה הבאה צריכה להיות כזו שראשי המפלגות בה הבהירו מראש - לפני הבחירות - שלא יפסלו איש את רעהו, ואף יתחייבו מראש לשבת זה בממשלתו של זה, כפי שיקבע ציבור הבוחרים. כמו-כן, מכל מרכיבי הקואליציה הבאה יידרש לשלול את הקמתה של מדינה פלשתינית בלב ארץ ישראל המערבית. מי שאינו מוכן לשלילה כזאת לא למד דבר ולא הפנים את לקחי המלחמה הנוכחית.