את הצבעים נהגו להכין מפיגמנטים מעורבים בשומן, חלבון של ביצה ומאוחר יותר בגומי ערביקום. ספר השעות של הדוכס דה בורי הוא דוגמה יפה מהמאה ה-14 לז'נר של הציור המיניאטורי שהתפתח במהלך השנים. בספר נצפות מיניאטורות המעלות בפרטי פרטים מראות של עונות השנה והעבודות החקלאיות האופייניות להן. ציורי הפורטרטים, בעיקר בצבעי מים, שרווחו במאה ה-16 הולידו גם ספרי הדרכה. מיניאטוריסט אליזבתני, לדוגמה, המליץ לצייר על עור עדין של עגל צעיר כי הוא חלק ועדין. המושג מיניאטורה מוכר לנו מחיי היום יום בהקשר להקטנה של אובייקטים כמו ציורים, רהיטים, בניינים ועוד, תוך שמירה הן על הפרטים והן על קנה המידה (הפרופורציות). עיר מיניאטורית מוכרת היא מדורדאם, הנמצאת בסחבנינגן שבהולנד. ניתן לצפות בעיר מיניאטורית במיני ישראל שליד לטרון, ובחדרי המיניאטורות במוזאון הלנה רובינשטיין שהועברו למוזאון ת"א, בדגמים של מבנים ארכיטקטוניים המשמשים להמחשה, רהיטים, תיאורי קרבות, בתי בובות, ועוד.

מקור השם בלטינית: "עופרת אדומה" או "עופרת השני", מתייחס לצבע האדום העשוי מכספית גופריתית ובימי הביניים, מתחמוצת העופרת. הוא שימש לקישוט אותיות בספרים ועיטור הדפים בציורים קטנים. ידועים גם משכיות ותכשיטים שונים עליהם מופיעים ציורים, בעיקר של דיוקנאות בקנה מידה קטן. הציירים, הפסלים והיוצרים בתקופתנו, מאוגדים באגודות. קיימת גם אגודה בינלאומית כללית הקובעת את החוקים. הכללים כוללים גם את הגבלת מידת הגודל של היצירות. בשנת 1995 נוסדה בארץ "אגודת אומני המיניאטורות בישראל" שמנתה מעל מאה אומנים. היא הוקמה על-ידי האומנים שנפטרו: ז'אק הלר, ד"ר מיקה גינסבורג, הרי ארטן, דיק בן דור, ויבדלו לחיים ארוכים, ד"ר ערגה הלר, וחיים רוזנטל. מאוחר יותר הצטרפו להנהלה אומנים פעילים נוספים ביניהם ביאטריס בן מאור ז"ל וויקטור פרנקו ז"ל ואחרים, שמילאו את תפקידם בהתנדבות בנאמנות מרובה.

המטרה המוצהרת הייתה לאגד ולקדם את הציירים והפסלים היוצרים מיניאטורות בישראל. תערוכת החברים הראשונה נערכה בבית שגאל בחיפה בשנת 1995. האגודה הייתה חברה בפדרציה העולמית של אומני המיניאטורות, וקיימה שלוש תערוכות מקומיות בשנה, תערוכת חברים כללית מדי שנה, ומידי שנתיים תערוכת תנ"ך בינלאומית. לכל תערוכה של אגודת אומני המיניאטורות בישראל הופק קטלוג במימון החברים המציגים בתערוכה, בהכנתו השתתפו חברי ההנהלה, שהשקיעו מזמנם ומכספם על-מנת לחסוך בהוצאות ולהגיע לתוצאה טובה למען כלל החברים. היוזמות של החברים, ביניהם הדיפלומט משה ליבה, הניבו פעילות ענפה בארץ ובחו"ל. בחו"ל הוצגו תערוכת בהולנד, אוסטרליה, ניו-זילנד ותערוכת תנ"ך נוספת שנדדה בארצות שונות. בארץ הוצגו תערוכת חברים קבוצתיות בירושלים היברו יוניון קולג', הגלריה העירונית בעפולה, בית יד לבנים בטבריה, הספריה העירונית בבאר-שבע, גלרית שרת, היכל התרבות בפתח תקוה, בית האומנים בתל אביב, מזכרת בתיה, הסדנה לאומנות ביבנה, בית האומנים ברחובות ועוד. התערוכות היו תערוכות נושא שעברו שיפוט, בהן מוגדרת מידת הגודל של היצירה והמסגור אך יש חופש אומנותי בבחירת המדיום האמנותי והביצוע.

הטכניקות מגוונות וכוללות לצד הטכניקות המקובלות בציורי מיניאטורות ( שמן, אקריליק ואקוורל ). גם שימוש בטכניקה מעורבת, הדפס אומנותי, עבודות בזכוכית אמייל פיסול במדומים שונים, כולל גילוף גלעיני אבוקדו. רב העבודות היו פיגורטיביות והסגנונות נעו בין הנטורליסטי לסמי אבסטרקטי. בחלק מעבודות הדגש היה על האיכויות הדקורטיביות ובאחרות הצד הסיפורי מילא תפקיד עיקרי. תודה למייסדים ונקווה שיוזמות דומות תקומנה בעתיד.