ב-2 אוגוסט 2023, פרסם אתר "אל-מג’ד", השייך למנגנון ביטחון הפנים של חמאס "אל-מג’ד אל-אמני" (המופקד על הגברת המודעות לאיומים ביטחוניים), את מאמרו של ח’אלד אל-נג’אר (خالد النجار), פובליציסט, פרשן פוליטי ופעיל חמאס מח’אן יונס, שכותרתו "הישגי ההתנגדות גרמו לאובדן דימוי ההרתעה של הכיבוש".
להלן תוכן המאמר:
ההתנגדות הפלשתינית הגיבה לתוקפנות הציונית בירושלים ולפגיעה במסגד אל-אקצה בידי המתנחלים ומנהיגי ממשלת הימין הקיצוני, ובראשם [איתמר] בן-גביר, וזרוע ההתנגדות הגיעה עד להתנחלות מעלה אדומים, שהוקמה על אדמותיהם של תושבי ירושלים שנגזלה מהם אדמתם ורכושם בירושלים, ועדיין הכיבוש מסלים את רדיפתם במסגרת מלחמה גזענית שמנהלות הממשלות הציוניות זה עשרות שנים כחלק מן המערכה לייהוד ירושלים.
ההתנגדות הצליחה למוטט את גדר מערכת הביטחון הציונית בירושלים ובגדה, לחצות גבולות ולהגיע בנשקה אל לב האויב, הכורע תחת מהלומותיה ותגובותיה בשטח בכל מחוזות הגדה [המערבית], שמצויה בתקופה של אירועים לוהטים, כאשר ירושלים שרויה באווירה של זעם ועצב לנוכח מה שעובר על אל-אקצה, בעוד העולם הערבי והבינלאומי מחריש ואינו מצליח להרתיע את הכיבוש ואת מכונת המלחמה הציונית הממשיכה את תוקפנותה נגד הפלשתינים.
במהלך חודשים ארוכים הצליחו הלוחמים [הפלשתינים] להשיג הישגים רבים באמצעות פעולות הקרבה [פידאייה] מגוונות - מירי, דרך דקירה ודריסה ועד צורות אחרות - שהרתיעו את הכיבוש, החושש כיום מתגובת ההתנגדות אחרי כל מעשה תוקפנות בערים ובמחנות [הפליטים] בגדה [המערבית]. זו האסטרטגיה שבאמצעותה התבלטה ההתנגדות והצליחה להשיג שורה של יעדים, ובהם:
1. חיזוק הקשר בין ההתנגדות לחברה הפלשתינית, שמעניקה לה אמון ומעמיקה את הלגיטימציה שלה. פרויקט ההתנגדות נוכח היום כמעט בכל בית פלשתיני וזוכה בקרב הפלשתינים למעמד מיוחד שלא היה כמותו, אף על-פי השוני והגיוון של צורות ההתנגדות, מהתנגדות חמושה ועד עממית.
2. יצירת מצב של הרתעת האויב בגדה [המערבית], בעזה, בירושלים ובשטחי 48 [ישראל], שעה שהאזהרות הישראליות עצמן מביעות חשש מן ההשלכות של הסלמת הכיבוש בגדה [המערבית], שבשנים האחרונות ועד היום חווה גל לוהט של אירועים [אלימים].
3. הגדה [המערבית] נותרה הזירה הבוערת ביותר בשטחים הפלשתינים בעת הזו; ולכן, חיזוק והפעלת כל כלי ההתנגדות מגבירים את סיכויי עליית קרנה של ההתנגדות ואת ביצור וגיבוש האחדות הלאומית בפועל.
4. במישור "אחדות הזירות" בכל רחבי המולדת קיימת הסכמה לאומית להבעיר את כל החזיתות כדי להעסיק את הכיבוש ולגבות ממנו מחיר על פשעיו בגדה [המערבית], בעזה, בירושלים ובשטחי 48 [ישראל]; זאת מתוך תפיסה שהזירות הללו הן יחידה אחת המלוכדת במישור הפעילות הלאומית אף על חילוקי הדעות הפוליטיים.
5. העמקת מצב של סדקים פנימיים מהם סובל הכיבוש כתוצאה מהרפורמה המשפטית שאישרה הכנסת הציונית בסוף יולי 2023; והוא [המצב של סדקים פנימיים] מהווה ציון דרך חשוב ניתן לנצלו במישור של הפעילות הלוחמת [العمل المقاوم], ולאור זאת להשיג הישגים רבים.
אשר על כן, המשך הפעילות הלוחמת [العمل المقاوم] נותן מענה לשאיפות בני עמנו הפלשתיני, המתלכד סביב אחדות [כוחות] ההתנגדות, במסגרת יצירת סביבה אסטרטגית התומכת בתפיסותיה [של ההתנגדות]. היא מאפשרת שילוב תפקידים ותסריטים תוך שימוש ברוב כלי ההתנגדות העממית, המהווה מלכתחילה בסיס יסוד להתנגדות המזוינת שחיזקה את הקשר בין כל הכוחות הפלשתינים, ובמיוחד ארגוני ההתנגדות בכל הזירות.
לכן, הכיבוש לא יכול לפרק את המצב הזה, לנטרל את השפעותיו, לערער את מאמציו או לבלום את כיווני [התפתחותו]. אין מדובר במצב [חולף] אלא בבחירה של כל העם הפלשתיני, ובפרויקט היחיד שמטרתו לשחרר את האדמה מציפורני הכיבוש. [
סימוכין]