ב-30 ביולי 2023, פרסם אתר האינטרנט הרשמי של חמאס את נוסח נאומו של איסמאעיל הניה, מנהיג חמאס, בכינוס המזכירים הכלליים של הארגונים הפלשתינים שנערך בקהיר:
בשם אללה הרחמן והרחום, השבח לאללה ריבון העולמים, והשלום והברכה על שליח אללה הנאמן.
האחים הנוכחים המכובדים,
עמנו לוחם הג’יהאד, האדיר,
אומתנו הערבית והאיסלאמית וכל בני החורין בעולם,
השלום עליכם ורחמי אללה וברכותיו.
מתוך דברו של [אללה] יתעלה: "אכן אללה אוהב את הלוחמים בדרכו כשהם ניצבים בשורה, כאילו הם בניין יצוק" [קוראן, פרק:61 פסוק:4]
בצילה של הארץ הגדולה זו, שהיא ‘אשפת חיציו של אללה’ [כלומר חייליו של אללה] על פני האדמה, ולמען העניין המבורך והקדוש - פלשתין - שאללה בירך לטובת העולם כולו, ושלח אליה את אהובו, חותם הנביאים [מוחמד במסעו לשמיים ממסגד אל-אקצה]; והנאמנות לדם ולהקרבה של עמנו האדיר ושל אומתנו הנדיבה, שנשפכו על אדמת פלשתין; ולמען אימהות השהידים, ייסורי האסירים והקושי במקום המקלט [מחוץ לפלשתין]; ולמען העניין הקדוש הזה - אנו, בתנועת ההתנגדות האיסלאמית חמאס, ברגע זה, בנסיבות אלה ובצומת ההיסטורית הזו, מבקשים לרשום בפני אללה, בפני ההיסטוריה ובפני העניין הפלשתיני, את עמדתנו במסמך זה, במעמד זה, בארץ הטובה הזאת, בנקודות מוגדרות וברורות.
אנו מביעים תודה והערכה לנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי ולאחינו ושותפינו לדת, לדם ולגורל ברפובליקה הערבית של מצרים, על כל מה שעשו למען עניין זה בכל שלביו - החל מהשהידים הטהורים וכלה במאמץ הבלתי פוסק הזה לשמירה על האינטרסים של עמנו, איחוד שורותיו והדאגה לו, בהיותו ובהיות עניינו חלק בלתי נפרד מביטחונה, יציבותה ועתידה של מצרים. אנו מודים גם לכל מי שהתאמץ ועדיין מתאמץ לאיחוי השסע הפלשתיני; במיוחד לאחינו באלג'יריה, בקטר, בטורקיה, בממלכה הערבית הסעודית וברוסיה הפדרלית.
אנו מודים לאח הנשיא [הפלשתיני] אבו מאזן [מחמוד עבאס] על היוזמה לכינוס פגישת המזכירים הכלליים של הארגונים [הפלשתינים], שהיא דרישת הכל כנוסחה זמנית בדרך לאיחוד המצב הפלשתיני במסגרת מערכת לאומית פלשתינית הכוללת את כל הכוחות. אנו מדגישים את חשיבות המשך המפגשים הללו עד להשלמת נוסחה לאומית מאחדת וקבועה.
כמו-כן אנו שולחים ברכה והערכה לעמנו האדיר בכל מקום הימצאו: בירושלים - שם נמצאים הנאחזים והנאחזות בשהותם בשערי מסגד אל-אקצה המבורך, בגדה [המערבית] המתקוממת והעומדת איתם, בעזה, [סמל] הגבורה הלוחמת העיקשת, בשטחי 48 [סמל] השורשיות והנדיבות [בשטח מדינת ישראל], ובפזורה, [הפלשתינים] נכונים תמיד לשיבה ולשחרור [של פלשתין]. כמו-כן ברכה לאסירינו הנעלים, הרים איתנים, בבתי הכלא של הכיבוש.
אחים נוכחים נכבדים,
פגישתנו זו מתקיימת בצל אירועים והתפתחויות חמורים העוברים על ענייננו ועל עמנו, תחת ממשלה פשיסטית קיצונית. אין זה נסתר מכם גודל מעשי התוקפנות שמבצעים כוחות הכיבוש העריץ נגד עמנו חסר-הישע בירושלים ובגדה [המערבית], ההתעללות בבני עמנו בתואנות שווא והמצור על עזה, בעודו רומס ברגל גסה את כל האמנות והנורמות הבינלאומיות.
ממשלה קיצונית זו פועלת למימוש תוכניתה ל"הכרעת הסכסוך" על כל היבטיו, באמצעות מתקפות טרור נגד עמנו כדי להגלותו ולנהל מלחמת דת - החל מניסיונות לחלוקת מסגד אל-אקצה המבורך על-פי מפתח של זמן ומקום כמבוא להשתלטות עליו, וכן בשריפת הקוראן הקדוש ובהשמצות ובגידופים כלפי שליח אללה, תחול עליו תפילת אללה וברכתו, ברחבות אל-אקצה.
מכונת ההרג אינה חדלה - לא ביום ולא בלילה - מלבצע מעשי טבח רוויי דם, פשיטות ופריצות חוזרות ונשנות [לישובים פלשתינים]. הכיבוש מתמיד בפשעי מעצר שרירותיים, הריסת בתים והשקת הקמפיינים הנרחבים ביותר להגדלת ההתנחלות והפקעת האדמות.
גם בני עמנו בשטחי 48 [ישראל] לא ניצלו מהצעדים הגזעניים והטרוריסטיים של ממשלה זו הבאים לידי ביטוי בפעולות הריסה [של בתים], גירוש, חוקים גזעניים והכבדת היד עליהם המתמשכת, נוסף על התכחשותה לזכות השיבה והקשחת היחס לאסירים, והחלטות שרירותיות נגדם שנועדו להעצים את סבלם ואת סבל משפחותיהם.
ברור כי ממשלה קיצונית זו אינה מתחשבת בביקורת הבינלאומית, ואינה מקדישה כל תשומת לב לאזהרות מפני המשך הצעדים לשינוי המציאות בכוח בירושלים ובגדה [המערבית], מתוך תפיסתה הדתית והלאומנית הקיצונית.
כל זה פירושו שאנו מצויים בשלב חריג במסלול העימות עם האויב, דבר המחייב אותנו לחשוב באופן משותף ולקבל החלטות יוצאות דופן לגבי דרכי ההתמודדות והמאבק במדיניות [הישראלית] הזו ולבלימת הקיצונים הללו. הדבר מחייב אותנו גם לגבש תוכניות מתאימות לחיזוק העמידה האיתנה של עמנו הנאחז בירושלים ולתמוך ב[פלשתינים] המתקוממים והנלחמים.
בניתוח ריאליסטי של כל ההתפתחויות בענייננו בזירה הבינלאומית, האזורית והפנימית [הפלשתינית], אנו מוצאים כי המעצמות והגורמים המשפיעים בעולם - ובעיקר הממשל האמריקני ואירופה - עסוקים בעתידו ובאופיו של הסדר העולמי, במלחמה הרוסית-האוקראינית ובהשלכותיה האפשריות. לפיכך, אזור המזרח התיכון והעניין הפלשתיני אינם עוד בראש סדר העדיפות שלהם, במיוחד נוכח ממשלה ישראלית שהצדדים הבינלאומיים, כולל הממשל האמריקני הנוכחי, מתארים כקיצונית.
אין זה נסתר מאיש ש"תהליך ההסדרים" הגיע למבוי סתום. הכיבוש הפיק ממנו תועלת לאורך שלושים השנים האחרונות: הוא הפך את אדמתנו למובלעות וקנטונים, ההתנחלות בלעה את רוב שטחי הגדה [המערבית], והוא ניסה באמצעות מדיניות דיכוי, טרור, הרג ומעצרים למנוע את התפתחות פרויקט ההתנגדות [המאבק המזוין] בגדה [המערבית] הכבושה, כפי שהתפתח [הפרויקט הזה, קרי פיתוח התשתית הצבאית] ברצועת עזה. על כל אלה התרענו שוב ושוב מאז חתימת הסכם אוסלו.
למרות כל זאת, בידינו חלון הזדמנויות שעלינו לנצלו, שכן הכיבוש סובל מפילוג פנימי חסר תקדים, ממתיחות ביחסיו הבינלאומיים ומחוסר יכולתו לשבור את רצון עמנו ואת ההתנגדות [המאבק המזוין] הגוברת שלו.
מנגד, העם הפלשתיני ניצב על קרקע מוצקה, צובר מדי יום הישגים חדשים, ממשיך לחזק את מרכיבי כוחו במישורים השונים, מנהל [נגד ישראל] מערכה [צבאית] אחר מערכה [צבאית] ומבעיר אינתפאדה אחר אינתפאדה כפתרון יחיד בהתמודדות נגד יהירות הכיבוש. הוא הצליח לרשום ציוני דרך והישגים חשובים בעלי אופי אסטרטגי, במיוחד ב"חֶרֶב אל-קודס" [סיף אל-קודס], בקרב ג'נין ובציוני דרך נוספים שהיוו מפנה חשוב במסלול העימות עם האויב הזה.
כל אלה מטילים עלינו אחריות כבדה ומעמידים אותנו בפני אפשרות אחת בלבד - לפתח את ההתנגדות [המאבק המזוין] והאינתפאדה הגיבורה ולתמוך בהן, כדי שנוכל להשיג את מטרותינו: סיום הכיבוש, עקירת ההתנחלויות והשבת ריבונותנו המלאה על הגדה [המערבית] שלנו הכבושה, כמבוא לכינון ריבונותנו על כל אדמת פלשתין ההיסטורית. זאת מתוך תפיסה שההתנגדות בכל צורותיה - ובעיקר המאבק המזוין, ומשלימה לה התנגדות [מאבק] עממית, תקשורתית, פוליטית והתנגדות לנורמליזציה - היא זכות של עמנו [הפלשתיני] ואף חובתו האנושית, הדתית והלאומית, עד להיעלמות הכיבוש.
אורחים נכבדים,
עמנו הגיבור בכל מקום,
תנועת חמאס הייתה, עודנה ותישאר נדבך פעיל וחיובי במלאכת איחוד השורה הפלשתינית. היא תמשיך ליזום ולהיענות ליוזמות בתחום זה, ולא תרתיע אותה ריבוי המכשולים והניסיונות [הכושלים] - מתוך אמונתנו שהדיאלוג והמפגש הם הדרך להצלחה במשימתנו, שכן החלופה היא פירוד, סכסוך, כישלון ותבוסה.
ברצוננו להדגיש במעמד זה את עמדתנו - שהצהרנו עליה שוב ושוב - כי תנועת חמאס מחפשת אחדות ומכנים משותפים. היא פעלה לשם כך בכל השלבים וקוראת לכך בדיבור ובמעשה, והיא דוחה באופן מוחלט מדיניות של הדרה ודחיקה לשוליים וכל אמירה או התנהגות המובילים להחרפת היחסים ולהרעלת האווירה הלאומית.
אנו סבורים שהיעדרם היום של ארגונים פלשתינים לוחמים במפגש זו הוא פגם; הכינוס הזה שלנו לא יהיה שלם, והאסטרטגיה שלנו לא תתקדם אלא באחדות כולנו ובעמידתנו בשורה אחת מול האויב. אנו מדגישים שדרישת האחים בג'יהאד האיסלאמי לשחרור עצורים בשל השתתפותם בהתנגדות [במאבק המזוין] לכיבוש או בשל השתייכותם הפוליטית - היא דרישה שלנו כולנו, ואנו שבים ומדגישים זאת. המשכו [של המעצר] מהווה פגיעה עמוקה בכולנו ובדרך ההתנגדות והמהפכה, שאנו רואים בה את דרכו של העם הזה לגאולה. היינו רוצים שכולם ישתתפו [בכינוס], שכן, לפי תפיסתנו, המפגש והדיאלוג הם דרך הכרחית שממנה אסור לוותר או לסגת בכל נסיבות שהן ומבלי להתחשב בכאב, שכן החלופה תהיה קשה ואכזרית יותר על כולנו.
במסגרת ההתמודדות עם תוכניות הכיבוש ומדיניות ממשלתו הפשיסטית, ובחתירה להשגת אחדות של עמנו, אנו רואים צורך באימוץ תוכנית לאומית אפקטיבית העונה על האתגרים הקיומיים שכפתה עלינו הממשלה הציונית הנוכחית - הן בממד הכיבוש והן בממד המצב הפנים-פלשתיני. תוכנית זו נשענת על העקרונות הבאים:
1. סיום שלב [הסכמי] אוסלו - עמנו ניצב כיום בפני שלב חדש בהיבט המדיני ובזירת [המערכה הצבאית].
2. העימות המרכזי הוא עם האויב הציוני.
3. השלב הנוכחי הוא שלב של שחרור לאומי.
4. השותפות הפוליטית על בסיס בחירה דמוקרטית-בחירות היא נקודת המוצא לבניית אחדות לאומית ולארגון הבית הפלשתיני על כל מרכיביו ורבדיו.
5. העניין הפלשתיני, ובמרכזו ירושלים, הוא עניין לאומי, ערבי, איסלאמי ואנושי.
תרגום עקרונות אלו לתוכנית הלאומית שאנו קוראים אליה באים לידי ביטוי בצעדים הבאים:
במישור הלאומי:
- אימוץ דרך ההתנגדות הכוללת וחיזוק העמידה האיתנה של עמנו ומאבקו נגד פשעי הכיבוש והמתנחלים בגדה [המערבית] ובירושלים, והסרת כל המכשולים מדרכה [של ההתנגדות] וכל התחייבות הסותרת את זכות עמנו למאבק בכיבוש.
- בנייה מחדש ופיתוח של אש"ף, והקמת מוּעַצָה לאומית חדשה הכוללת את כל הצדדים, על בסיס בחירות דמוקרטיות חופשיות.
- הקמת המוסדות הפלשתינים בגדה [המערבית] וברצות [עזה] על בסיס בחירות לנשיאות ולמועצה המחוקקת.
- תמיכה בעמידה האיתנה של עמנו בירושלים ובגדה [המערבית], ופעילות לסיום המצור על רצועת עזה.
- סיום כל צורות התיאום הביטחוני עם האויב, והפסקה ואיסור על כל צורה של רדיפה או מעצר על-רקע של התנגדות [מאבק מזוין], השתייכות ארגונית או פעילות פוליטית.
- חיזוק העמידה האיתנה של בני עמנו בפזורה, הבטחת השתתפותם וחיזוק תפקידם הלאומי והלוחם.
- תמיכה בעמידת בני עמנו בשטחי 48 [ישראל], הגנה על זכותם למאבק פוליטי ואזרחי וסיכול כל ניסיונות הגליה או פעולה נגד בני עמנו שם באופן חד-צדדי.
- גיבוש תוכנית לאומית לשחרור אסירינו בבתי הכלא של הכיבוש.
במישור החיצוני:
- גיוס כוחות האומה [הערבית והאיסלאמית] לתמיכה בעם הפלשתיני, בהתנגדותו ובעמידתו.
- השקת קמפיין מדיני, תקשורתי ודיפלומטי רחב לבידוד הכיבוש ולהוקעת מדיניות ממשלתו הקיצונית ומתנחליו.
- נקיטת כל הצעדים המשפטיים בכל המישורים כדי להעמיד לדין את מנהיגי הכיבוש וחייליו בבתי הדין הבינלאומיים בגין פשעים שהם מבצעים נגד עמנו.
- קריאה לכינוס הליגה הערבית לקבלת החלטות ברורות על הפסקת הנורמליזציה עם האויב הכובש, כצעד ראשון בדרך להטלת מצור עליו ולהענשתו.
כדי להבטיח את יישום התוכנית הלאומית הזו אנו קוראים לקביעת המנגנונים הבאים:
- קיום מפגשים עיתיים של המזכירים הכלליים.
- הקמת ועדת מעקב של הארגונים שתפקידה לעקוב אחר תוצאות מפגש זה ולקבוע מנגנונים להתמודדות עם אתגרי מדיניות הממשלה הציונית הנוכחית.
- החייאה ועיצוב מחדש של ועדת החירויות הכללית וסגירת נושא המעצר הפוליטי.
- גיבוש תוכנית ומנגנונים לבניית אש"ף מחדש על בסיס בחירות ובהסכמה במקומות שבהם קשה לקיימן.
- הקמת הנהגה משותפת למעקב ולהתמודדות עם פעולות הכיבוש הישראלי.
בסיום הדברים, אנו שולחים ברכת כבוד וגאווה לשהידי עמנו ואומתנו, ומתפללים שאללה ירחם עליהם. אנו מתחייבים בפניהם שנמשיך לצעוד בדרך השהאדה [הנפילה חלל בדרכו של אללה] וההתנגדות, ולא נפר את בריתנו עם השהידים הטהורים - מאז עז א-דין אל-קסאם, יאסר ערפאת, אחמד יאסין, פתחי שקאקי, אבו עלי מוסטפא ועד האחרון בקבוצת השהידים שעלו בדרך הג'יהאד, ההתנגדות, הכבוד וההדר.
אנו מבקשים מאללה רפואה לפצועים וחירות לאסירים הגיבורים הכלואים מאחורי הסורגים זה עשרות שנים, במערכה שאין דומה לה בעולם, ושנהיה ראויים לאחריות להשיג בכוח את חירותם על אפו ועל חמתו של הכיבוש הפושע; ואתם, משפחות הפצועים והאסירים, שהם הכוכבים המעטרים את שמי המולדת הזו, ולאימהות השהידים, לאסירים ולנשותיהם, ולבניהם וכל יקיריהם.
כו מכן, אנו שולחים ברכת כבוד וגאווה ללוחמים הגיבורים, מחזקים את ידיהם ומדגישים את החיבוק המלא שלנו בהם בדרך השחרור והשיבה.
וזה אכן ג'יהאד של עם - עד הניצחון, החירות והעצמאות.
"ושואלים אותך מתי הוא - אמור: ייתכן כי קרוב הוא" [קוראן, פרק: 17 פסוק:51]. [
סימוכין]