ארצות הברית אינה מעניקה לישראל סיוע חוץ, אלא מבצעת השקעה שנתית של 3.8 מיליארדי דולרים, המניבה תשואה חריגה בהיקפה. מדובר בהשקעה שמכפילה את היצוא והתעסוקה בארה"ב. כך, בשנת 2018 הייתה ישראל המדינה הראשונה שהפעילה את מטוסי ה-F-35 במשימות מבצעיות, בשעה שמומחים בארה"ב טענו כי המטוס נועד לכישלון.
"המעבדה הישראלית בתנאי קרב", בשיתוף לוקהיד-מרטין, התגברה על תקלות קריטיות, שיפרה ביצועים, ובשנת 2025 תרמה ל-40 מיליארדי דולרים ביצוא, 72 מיליארדי דולרים בתפוקה כלכלית שנתית, והזמנות בצנרת בהיקף של 173 מיליארדי דולרים. בנוסף, תהליך ייצור ה-F-35 מעסיק כ-290,000 עובדים בארה"ב ומייצר הכנסות מס משמעותיות לאוצר האמריקני.
תרומת ישראל אינה מסתכמת בכך. מדי יום היא מעבירה ליצרני המטוסים ולמערכות לחימה נוספות בארה"ב לקחי מבצעים, תחזוקה ותיקונים, החוסכים לתעשיות הביטחוניות האמריקניות 10-20 שנות מחקר ופיתוח, שמשמעותם מיליארדי דולרים. עלות המו"פ של ה-F-35 בלבד עומדת על 55 מיליארדי דולרים. שדרוגי ישראל למערכות הלחימה האמריקניות מחזקים את התחרותיות בשוק הבינלאומי ומגדילים את היצוא והתעסוקה בארה"ב.
מלחמות ישראל ומאבקה בטרור משמשים חלון ראווה לעליונות מערכות הלחימה האמריקניות בתחרות העולמית. כך, המתקפה האווירית של ישראל על אירן ביוני 2025, שכללה 200 מטוסי F-35, F-16 ו-F-15, הדגישה את היתרון היחסי של מטוסי הקרב האמריקניים והביאה להגדלת הייצוא. המתקפה גם חשפה את נקודות התורפה של מערכות ההגנה האווירית הרוסיות והסיניות, ובכך שינתה את מאזן הכוחות העולמי לטובת ארה"ב.
הניסיון הישראלי במלחמות ובמאבק בטרור ממונף בשיטתיות על-ידי זרועות צבא ארה"ב. הכוחות המיוחדים האמריקניים, שפעלו באפגניסטן ופועלים בעירק ובסוריה, נהנים מהידע הישראלי בהתמודדות עם מכוניות תופת, מחבלים מתאבדים ומטעני חבלה. חיל-האוויר האמריקני רואה בתמרונים משותפים עם חיל-האוויר הישראלי הזדמנות לשיפור משמעותי ביכולות הטייסים האמריקנים.
גם בתחום המודיעין תרומת ישראל קריטית. מפקד המודיעין לשעבר של חיל-האוויר האמריקני, גנרל ג'ורג' קיגן, טען כי היקף וחיוניות המודיעין שמספקת ישראל שקולים לחמישה CIA. תקציב שנתי של CIA אחד הוא כ-15 מיליארדי דולרים - תשואה של 400% על השקעה של 3.8 מיליארדי דולרים.
לישראל גם יתרון גיאו-אסטרטגי ייחודי. האדמירל אלמו זומוואלט והגנרל אלכסנדר הייג טענו כי פעילותה הביטחונית שקולה למספר נושאות מטוסים ואוגדות יבשה אמריקניות באזור קריטי לביטחון וכלכלת ארה"ב: בין הים התיכון לים סוף, האוקיינוס ההודי והמפרץ הפרסי, ובין אירופה-אסיה-אפריקה. האזור מהווה זירה ל-48% מעתודות הנפט בעולם, מוקד לטרור האיסלאמי השיעי והסוני האנטי-אמריקני, וצומת נתיבי ספנות קריטיים בין אסיה למערב. ייצור נושאת מטוסים אחת עולה 10-13 מיליארדי דולרים, ופריסת אוגדת יבשה אחת למזרח התיכון עולה מיליארד דולר - נתונים שממחישים את התשואה הגבוהה על ההשקעה בישראל.
ישראל היא למעשה הבסיס הצבאי האמריקני הגדול בעולם שאין בו חיילים אמריקנים, וכל זאת בהשקעה שנתית של 3.8 מיליארדי דולרים בלבד, לעומת 35 מיליארדי דולרים ו-80,000 חיילים אמריקנים במערב אירופה, שאיבדה את הרצון לפעול נגד הטרור האיסלאמי.
תרומת ישראל לכוח ההרתעה האמריקני ייחודית. ביוני 2025 היא שיתקה את מערכות ההגנה האווירית וחיל-האוויר של אירן, וסללה את הדרך למתקפה אמריקנית על מתקני הגרעין ללא התנגדות. ב-2024 היא הכתה את חיזבאללה, תרמה להפלת משטר אסד, ואפשרה לארה"ב להפוך לגורם מרכזי בסוריה. ב-2007 השמידה את הכור הגרעיני בסוריה, וב-1981 את הכור בעירק - פעולות שחסכו מהעולם מלחמות גרעיניות אפשריות. עוד קודם לכן, "מבצע יונתן" באנטבה העניק רוח גבית להקמת "כוח דלתא" בארה"ב, וניצחונות ישראל במלחמות 1967 ו-1973 שינו את מאזן הכוחות האזורי לטובת ארה"ב.
בניגוד לבעלות ברית אחרות של ארה"ב, שהתייצבותן תלויה בזהות הממשלה, אמינות ישראל כבעלת ברית מבוססת על קונצנזוס פרו-אמריקני מוצק של שמאל וימין, חילונים ודתיים. שיתוף הפעולה בין ארה"ב לישראל הוא רחוב דו-סטרי לתועלת הדדית, המניב את התשואה הגבוהה ביותר אי-פעם על השקעות אמריקניות.