מדהימים אותי כל אלו שמסתכלים על אירן בקנאה ואומרים דברים כמו "למה זה לא קורה אצלנו" או "איך המחאה אצלנו מתה" וכאלה. באמת מדהים שצריך להסביר לכם את הדבר הפשוט הבא: כי בדמוקרטיה ממשלות קמות ונופלות רק בבחירות. זאת השיטה. זהו. רק בבחירות. לא בהפגנות, לא במחאות, לא בשריפות כבישים, לא בקללות וצרחות, לא בשלטים מטונפים, רק בבחירות.
ולכן כל הטירוף של המחאה היה רק פריקת תסכול וזעם ותו לא. כשגמרתם לפרוק חזרתם הביתה ועכשיו הולכים לבחירות. זו השיטה. ואין שום דמיון בין מה שקורה באירן לפה. זה רק במוח המעוות שלכם. רוצים כמו באירן? רוצים שהמשטר יירה ויהרוג אלפי מפגינים כמו באירן? בזה אתם מקנאים? מה אתם גנובים? הרי גם אם הייתם מצליחים לגרום לממשלה להתפטר בגלל ההפגנות אז היינו הולכים לבחירות ושוב הייתם מפסידים. ככה זה, דמוקרטיה. רק בבחירות ממשלות קמות ונופלות.
תמשיכו להסתכל בקנאה באירן בזמן שאתם חיים בדמוקרטיה מתקדמת עם זכויות אדם וחופש פרט ורווחה ושפע שהאירנים לא יכולים עדיין לדמיין בכלל. ואתם מקנאים בהם? מה אתם הזויים. איבדתם כל יכולת להתבוננות באופן ריאלי על המציאות? אתם חיים בסרט נטפליקס על מדינה דקטטורית אפלה שבה האזרחים נהרגים ברחובות כדי להשיג דמוקרטיה? זה לא הסרט שלכם. התנתקתם לגמרי מהמציאות.