בספר "היהדות שלא הכרנו" מציגה המחברת ברנדס סדרה של שאלות על היהדות שהכרנו והשאלות מציפות את המציאות שרובנו הדחקנו. לדוגמה מדוע נשים פסולות לעדות? לא פעם אלא עכשיו בהווה, בו נשים תופסות את מקומן הראוי בחברה. הן מנהלות, הן רופאות, הן שופטות אבל על-פי כללי היהדות הן פסולות מלהעיד. מדוע אנחנו ממשיכים להתפלל לבניינה מחדש של ירושלים החרבה כאשר גודלה של ירושלים גדול יותר מגודלה בעבר? מדוע על-פי דין תורה בנות אינן יורשות את רכוש הוריהן ורק הבנים זכאים לרשת? מדוע נשים אינן מצטרפות למניין באמירת קדיש למשל? שורת השאלות שהתרגלנו לא לשאול ארוכה וברנדיס שגדלה בבית חרדי שואלת אותן בקול ומחדדת הן את השאלה וגם את האפשרויות לתשובה. איני מבין כיצד ספר זה נח אצלי על המדף כ-12 שנים כאשר אישית אני עסוק באותן שאלות, ברובן ללא פתרון. התשובה האולטימטיבית הידועה היא "מדרון חלקלק" כלומר אם נתפשר על משהו שהוא לכאורה על גבול האפשרות לשינוי ישתנו דברים מהותיים הרבה יותר. בסופו של דבר זו בחירה אישית אבל התעלמות ממנה לא תמיד אפשרית. הספר מומלץ מבחינתי גם למי שאינו מסכים לצל צילו של שינוי אבל הוא בהחלט מעורר מחשבה במיוחד אם אתה לא הצד הנפגע, כלומר גבר שכל זכויותיו מובטחות מימים ימימה.