אחת התמונות הנצרבות בכל פעם בתודעתי היא בהלוויה ולהבדיל בחתונה. ניצבים בניו של המנוח המוטל לפניהם וקוראים את תפילת "הקדיש" הנשמעת כסינית מגומגמת, עילגת, עצובה עד דמעות, ובחתונה, לשמוע את לחישות עורך החופה לוחש את "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" והלשון פשוט נדבקת לחיק השומעים הנבוכים. בכל פעם אל מול הבערות, הבורות, חוסר הידיעה, הבטן מתכווצת, הגוף מבקש להיעלם, אל מול תמונות אלה שאינם אלא השתקפות עצובה של מציאות המצמיחה אנשי עולם גדול, מומחים בחכמות העולם ונטולי זהות יהודית, מנותקי שורשים, גידולי מים. ההתעוררות האמונית, ההתעוררות לביצור הזהות היהודית התעצמה לאחר טבח שבת שמחת תורה. הגאווה היהודית פורחת, הביקוש לסממנים יהודים עצום, תם עידן הייה יהודי בביתך, ומעתה אמור: "הייה יהודי בביתך ובצאתך", בכל מקום, בצבא, ברחוב, בעבודה, באקדמיה. נדמה כי ספסרי ההדתה, סוחרי שנאת הדת, דוסופובים מוצהרים, חולמי מדינת כל אזרחיה, מחפשים בשנים האחרונות הסבה מקצועית. למקצוע זה אין עוד דורש בחברה היהודית-ישראלית. הגיעה העת, אחרי 78 שנות עצמאות, להשיב את התנ"ך, את המשנה, את הגמרא, את אוצרות היין המשומר, היין העתיק, אוצרות הוד קדומים, לרשותו של כל יהודי. אלה הם נכסי צאן הברזל מעמיקי השורשים, אלה הם היסודות, אלה הם לימודי הליבה שצריך ללמוד כל ילד יהודי וילדה יהודייה במוסדות החינוך, גם הממלכתיים. לימודי אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה, חשובים וראוי ללמוד אותם בבתי הספר, ברם, מה ערכה של המתמטיקה אם הלומד הינו מנוכר לזהותו, לערכיו, ליהדותו, אם הוא ממוחה בהיסטוריה עולמית ואינו מכיר את אבות האומה, מה ערך יש ללימודי הפיזיקה החשובים אם המשקל היהודי של הלומד שווה למשקל נוצה, גידולי מים. ראש הממשלה הראשון של מדינת היהודים, חילוני למהדרין, דוד בן-גוריון הבין עוד טרם נוסדה מדינת היהודים את מה שמחוללי מדינת כל אזרחיה וסתם יהודים המנוכרים ומתנכרים לזהותם אינם מבינים, כה כתב בן-גוריון: "מאז באתי לארץ עוצבתי בעיקר מהתנ"ך, שרק פה, בארץ, החילותי להבין אותו בכל עומקו, והושפעתי ממנו יותר מכל ספר וספרות אחרים -יהודיים ולא יהודיים." ראוי לה למערכת החינוך הממלכתית והממלכתית דתית במדינת ישראל להתלכד על בסיס הסכמה רחבה, בניית מכנה משותף, סביב עיצוב הזהות היהודית, המקורות, השורשים, ללמד נכסי צאן ברזל, למען הדורות הבאים, שלא יצמחו גידולי מים, אוהבי מדינת ישראל על תנאי ורואים בירידה לברלין אופציה אפשרית. כדי להוביל את המהלך חייבים כל המבקשים להעמיק שורשים ולהיות מספיק בטוחים בערכיהם, נטולי חרדה שמא ביצור הזהות היהודית תוביל לחזרה בתשובה, לכפייה דתית. זו לא המטרה. ראוי לחתום מאמר זה במילים החשובות של יעקב חזן המנוח ממייסדי הקיבוץ הארצי ומראשי מפ"ם: ''רצינו לגדל דור של אפיקורסים, וגידלנו דור של עמי ארצות".