81 שנים עברו מהיום שבו נעלם מי ששמו מצד אחד מאוד מוכר ומצד שני מעטים מכירים את סיפורו הבלתי ייאמן, מעבר לכמה פרטים יבשים. סיפור שנשגב מבינתי איך לא עשו עליו סרטים הוליוודים והפקות בנטפליקס אבל אני בטוח שעוד יעשו. הרשימה הזו היא לכבודו.
19.7.1944 הוטל מאז׳סטיק - מפקדת הגסטאפו ומשרדו של אדולף איכמן בבודפשט: "מדוע נסעת לפלשתינה ב-1937?", שאל אייכמן. "כי היא עניינה אותי", השיב ולנברג, "אני חושב שליהודים צריכה להיות מדינה משלהם אתה לא מסכים?"
"אני יודע עליך הכל" אמר איכמן בכעס. "אתה אוהב יהודים שמקבל את כל הדולרים המזוהמים שלך מרוזוולט... אנחנו יודעים על הדרכונים כביכול שלך", התפרץ איכמן. "כולם זיוף! היהודים שברחו אתם לשבדיה הם כולם אויבי הרייך". ולנברג לא השיב להתפרצותו הגסה של איכמן. במקום זאת הוא העניק לו בשלווה נפשית קרטון סיגריות ובקבוק וויסקי. המחווה התקבלה בהערכה. (מתוך ספרו המדהים של אלכס קרשו חידת ולנברג).
קרב המוחות הזה בין גדול חסידי אומות העולם ראול ולנברג לבין השטן אייכמן הוא אחד מרגעי השיא של דרמת שליחותו של ולנברג בשעה השחורה של יהודי הונגריה ובודפשט בימים הגורליים של שלהי מלחמת העולם השנייה. אייכמן היה נחוש, שלא לומר אחוז טירוף להשלים את משימת חייו - חיסולם של אחרוני היהודים באירופה ולמולו ולנברג היה נחוש להציל כמה שיותר גם במחיר חייו שלו.
ולנברג הגיע מאוחר. ב-19.3.44 כבשו הגרמנים את בודפשט בסערה. אייכמן עצמו ליווה את הכוחות ומיהר להיכנס לפעולה. הגירושים הראשונים לאושוויץ החלו תוך שבועות ספורים ונמשכו בקצב מבהיל - בין ה-15 במאי ועד ל-7 ביולי 1944 גורשו 437,000 מיהודי הונגריה שחיו בערי השדה שמחוץ לבודפשט למחנה ההשמדה אושוויץ. בחודש יוני, שיא תקופת הגירושים, נרצחו באושוויץ 12,000 יהודים הונגרים מדי יום, חמש מאות יהודים מדי שעה.
ערב יציאתו לשליחות נפגש ולנברג עם מנהיגי הקהילה היהודית בשטוקהולם וזכה לברכתו של רב הקהילה. הוא עזב את שטוקהולם ב-7.7 והגיע אל בודפשט ב-9.7 ומייד ניגש לעבודה.
בסוף 1943 העביר שר האוצר האמריקני הנרי מורגנטאו, שהיה יהודי, דוח ביקורת חריף ביותר לנשיא רוזוולט: "הסכמתה בשתיקה של ממשלה זו לרצח היהודים". כתוצאה הקים רוזוולט מיידית את "מועצת פליטי המלחמה". ברור היה שהמשימה הבהולה בשלב זה היא הונגריה אבל לארה"ב לא הייתה אליה גישה ולכן ביקשו לאתר דיפלומט ממדינה נייטראלית וכך הגיעו אל ולנברג, איש עסקים ממשפחת אצולה שבדית שדיבר גרמנית ורוסית באופן שוטף.
באמצעות תקציבי "מועצת פליטי המלחמה" הקים ולנברג בזמן אפס מערך ביורוקרטי להצלתם של כמה שיותר יהודים. הוא שכר בנייני מגורים בבודפשט, דאג להסעדה ולתרופות והנפיק אלפי דרכוני חסות מזויפים. ולנברג לא פעל לבד. הוא נעזר רבות בסגן הקונסול בשגרירות שוויץ קרל לוץ ויחד הצמד הזה ואחרים הצילו את חייהם של עשרות אלפי יהודים בבודפשט.
בחורף 1944 התחוללה דרמת ענק בבודפשט כאשר המודיעין הגרמני עלה על כוונתו של עוצר הונגריה הורטי להיכנע לבעלות הברית. בתגובה נחטף בנו במבצע קומנדו וכדי לשחררו הוא נדרש לחתום על מינויו של ראש מפלגת צלב החץ הנאצית לראש ממשלת הונגריה. זו הייתה השעה הקשה ביותר לשארית הפליטה של יהודי הונגריה, כמאתיים אלף יהודים שנותרו בבודפשט. אנשי צלב החץ החלו בו ביום בפוגרומים איומים. מי שמבקר היום בבודפשט ורואה את הנעליים על גדות הדנובה, רואה את האנדרטה לרציחתם של עשרים אלף יהודים בירי על גדות הדנובה.
קצרה היריעה מלתאר כאן את כל פעולותיו ההרואיות של ולנברג ברגעי האימה האלה בהם גם הוא עצמו עמד בסכנה איומה. רגעים לפני שאנשי צלב החץ עמדו לבצע רצח המוני בגטו הוא הרהיב עוז ואיים על המפקד הגרמני גנרל שמיטובר שאם הטבח הזה יבוצע הוא אישית ידאג שגופתו תתנדנד על עמוד תלייה עם בואם של הרוסים.
הוא הציל יהודים מרציפי הרכבות לאושוויץ, חילק תרופות ומזון לאלה שהוצעדו בצעדות מוות לכיוון אוסטריה, חירף את נפשו למות תחת מגפי הנאצים ומאוחר יותר תחת מגפי הקומוניסטים שהיו משוכנעים שהוא סוכן גרמני.
אלי ויזל כתב עליו: "אינני יודע מה מקומו של ראול ולנברג בתולדות עמו. אך אני יודע מה מקומו בתולדות עמנו... הגיבור הגדול מכולם היה ראול ולנברג... כל עוד קיימים אנשים מסוגו של ראול ולנברג, יוקעו משטרים מדכאים ויגונו..."