במבצע "פטיש חצות" לתקיפת מתקני הגרעין של אירן, האמריקנים הרימו לאוויר ארמדה של כ-125 מטוסים שליוו את שבעת מפציצי ה-B-2: מטוסי קרב, לוחמה אלקטרונית, פיקוד ושליטה ומה לא.
באותו זמן מערך ההגנה האווירית (הגנ"א) ארוך הטווח של אירן היה בתפקוד כמעט אפסי, רוב המכ"מים הושמדו והאירנים היו עיוורים למעשה - וכל זה כשמפציצי ה-B-2 החמקנים יכולים לחדור בחשאי גם לשטח עם מערך הגנ"א צפוף בתפקוד מלא.
הכוחות המזוינים של ארה"ב אוהבים לשחק מאוד על בטוח, ולנצל עד תום את יתרונות הגודל והטכנולוגיה כאשר התנאים מאפשרים זאת. יתירות (redundancy) היא כמעט מצב ברירת המחדל בכל הפעלה שלהם.
איננו יודעים בביטחון מה הנשיא דולנד טראמפ מתכנן, אבל אנחנו יודעים שנכסים צבאיים נעים לאזור המפרץ בסדרי גודל משמעותיים. הביטוי "לוקח זמן לסובב נושאת מטוסים" מעולם לא היה רלוונטי יותר.