ביום שישי 14 בדצמבר 1984 בשעת לילה מאוחרת נכנס רכב לתחנת הדלק במחלף זכרון יעקב. שני נוסעיו ירדו ממנו ניגשו למתדלק, עובד התחנה עומר ראג'ה עודה בן 26 תושב הכפר מנדא בגליל התחתון, התנפלו עליו ודקרוהו דקירות רבות למוות ומיד לאחר מכן נמלטו. המשטרה שהוזעקה למקום פתחה בחקירה והעריכה כי המתדלק עודה נרצח במהלך שוד.
רצח המתדלק הערבי אירע שלושה ימים לאחר מציאת גופתה של החיילת הדס קדמי ביערות בית אורן. כוחות משטרה רבים הוקצו לחקירת רצח החיילת קדמי ויתכן כי הקצאת הכוחות הרבים לחקירת רצח החיילת, פגעה בעקיפין בחקירה יסודית של רצח מתדלק תחנת הדלק הערבי. הידיעה על רצח המתדלק הערבי נדחקה לשולי הידיעות בעיתונים.
פיענוח רצח עומר עודה
רצח המתדלק הערבי עודה פוענח ב-1990 שש שנים לאחר שהתרחש ובאורח מקרי למדי. במאי 1990 עצרה משטרת נהריה את אלי ואנונו אסיר משוקם שנקלט בקיבוץ דליה, בחשד לפריצה לבתים ושוד קשיש באזור נהריה.
תוך כדי חקירתו סיפר ואנונו לחוקריו כי מצפונו מציק לו. "זה יושב לי על הנשמה" אמר, וביקש להתוודות על רצח שביצע לפני שש שנים - רצח המתדלק הערבי בתחנת הדלק. לחוקרים הנדהמים סיפר ואנונו כי את הרצח ביצע יחד עם ניר עפרוני חבר קיבוץ דליה שמשפחתו הייתה החונכת של אלי ואנונו בקיבוץ וכי הרצח בוצע תוך סערת רוחות ורגשות כנקמה על רצח החיילת הדס קדמי בת קיבוץ כפר מסריק שגופתה התגלתה (11.12.84) שלושה ימים לפני כן.
מעצרו של חבר קיבוץ דליה
בעקבות הודאתו של ואנונו, וכנראה בעקבות חקירה סמויה מוקדמת, הגיעו חוקרי המשטרה לקיבוץ דליה שברמת מנשה ועצרו את ניר עפרוני בן ה-27 חבר הקיבוץ לעיני רעייתו. עפרוני נלקח לחקירה ובחקירתו הודה כי אכן הוא וואנונו רצחו את המתדלק הערבי. גם מחקירתו של ניר עלה כי הרקע-מניע לרצח הוא נקם על רצח החיילת הדס קדמי. השניים אף שיחזרו את המעשה. החוקרים היו מופתעים. הם לא שיערו ולא העלו על דעתם כי רצח המתדלק הערבי עודה בוצע כנקמה על רצח החיילת הדס קדמי והיו משוכנעים והעריכו כי הרקע לרצח המתדלק הוא שוד.
צו איסור פרסום מניע לרצח - "מחשש לשלום הציבור"
ביולי 1990 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד השניים. בית המשפט בחדרה האריך מעצרם ב-13 ימים. בצעד חריג ביקשה המשטרה לאסור את פרסום המניע לרצח. השופט נענה לבקשה בנימוק של חשש לפגיעה בשלום הציבור ומניעת התססת הרוחות.
עם היודע דבר מעצרו של ניר עפרוני חבר קיבוץ דליה הוכו חברי קיבוץ בתדהמה ממאנים להאמין כי חבר קיבוץ דליה המשתייך לזרם "הקיבוץ הארצי" - "השומר הצעיר" מעורב ברצח ערבי כנקמה רק בשל היותו ערבי. מזכירות הקיבוץ שלחה תנחומים למשפחת הנרצח מכפר מנדא. בעקבות הגשת כתב אישום נגד עפרוני ווענונו נערכה אסיפת שיחת קיבוץ שנמשכה עד חצות הלילה, בה הודיעו החברים כי הם מוקיעים את הרצח המתועב המנוגד לערכי הקיבוץ אולם ציינו והדגישו כי אדם הוא בחזקת זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו.
האישום רצח בכוונה תחילה - נקמה על רצח החיילת הדס קדמי
משפטם של ואנונו ועפרוני נפתח ב-3 בספטמבר 1990 בבית המשפט המחוזי בחיפה. השנים הואשמו ברצח בכוונה תחילה של המתדלק עומר ראג'ה עודה. מכתב האישום עולה כי ערב רצח המתדלק הערבי ביום שישי 14 בדצמבר 1984 עבד ואנונו כתקליטן בדיסקוטק של המתנדבים ורקד בחברת חברתו בת המשק, אז חיילת. היה זה ימים ספורים לאחר מציאת גופתה של החיילת שנרצחה הדס קדמי ביער בית אורן, ואף שלא הכירה, היה ואנונו, כך סיפר, בסערת רגשות מהרצח והתעורר בו רצון ודחף לנקום את מותה.
הוא קרא לניר עפרוני שהיה בין השוהים בדיסקוטק, משך אותו החוצה ואמר לו בא ננקום את רצח החיילת. לדבריו ניר הסכים. סמוך לחצות נטלו עימם סכינים, נכנסו למכונית הפיג'ו של הקיבוץ ונסעו לתחנת הדלק במחלף זכרון יעקב. הם הכירו את תחנת הדלק שכן חברי הקיבוץ נהגו לתדלק רכביהם בתחנה זו וידעו כי המקום בשעות אלה חשוך ועובד בו מתדלק בודד.
התובעת במשפט טענה כי לאחר שהגיעו לתחנה הובילו את עודה המפוחד למחסן השמנים של התחנה. הם דרשו מעודה את תכן הקופה וקיבלו ממנו 84 אלף שקלים (ישנים) ואחר כך דקרוהו דקירות רבות בכל חלקי גופו. כשגילה סימני חיים דקרהו שוב עד שנפח נשמתו. מייד לאחר מכן נמלטו מהמקום חזרה לקיבוץ כשברכב הפיג'ו השייך לקיבוץ נוהג עפרוני. בדרך חזרה השליכו את הסכינים. הם נכנסו לקיבוץ, החנו את הרכב וחזרו לדיסקוטק כאילו דבר לא קרה.
עו"ד תמר אולמן שייצגה את עפרוני טענה כי עפרוני לא תיכנן את הרצח ולא ביצע אותו על-רקע לאומני. ניר היה בעת הרצח בן 21, בשירות סדיר, שירת במלחמת לבנון כאיש שריון וחובש קרבי. שלוש שנים לפני שנעצר נשא לאשה מתנדבת מאנגליה והשניים התקבלו כחברים בקיבוץ. גורמים בקיבוץ טענו כי בשום שלב לא גילה שנאה כלפי ערבים.
אלי ואנונו עלה עם משפחתו ממרוקו בשנות ה-60. הוא התגורר בשכונת מעברה בבת ים. שירת בצה"ל. ב-1977 נעצר והואשם בשוד מזויין במלון ארמון ים בבת ים ונדון לשבע שנים. כששוחרר נקלט ב1983 בתיווך "משקם האסירים" חרות לפיד בתוכנית שיקום בקיבוץ דליה ומשפחתו של ניר עפרוני הייתה החונכת שלו. השניים אלי אנונו וניר עפרוני הפכו לחברים טובים. בקיבוץ מספרים כי ואנונו היה בחור מרשים בעל כושר דיבור וניסוח ונראה היה כי הוא נקלט היטב בקיבוץ. הוא שהה בקיבוץ דליה כאסיר משוקם במשך כשנתיים. עבד במוסך ובמטבח, אהב את הקיבוץ ורכש ואת אמונם של החברים, יצר קשרים חברתיים ואף הייתה לו חברה קבועה בקיבוץ, חיילת צה"ל.
השופטים מרשיעים ודנים את הנאשמים למאסר עולם
ב-4 בפברואר 1991 הרשיעו שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה את אלי ואנונו בן 33 מבת-ים ואת ניר עפרוני בן 28 מקיבוץ דליה ברצח בכוונה תחילה של עומר עודה מתדלק ערבי בתחנת דלק במחלף זכרון יעקב ודנו את השניים למאסר עולם. בהכרעת הדין הדגישו השופטים אברהם פרידמן, מלכיאל סלוצקי ונתן קליינברגר כי "הוכח שאצל הנאשמים התגבשה החלטה לרצוח ערבי על-רקע הרצון לנקום את רצח הדס קדמי" .
מיד לאחר שנודע גזר דינם של השניים פרסמה מזכירות קיבוץ דליה הודעה בה גינתה את המעשה החמור "המנוגד לדרך הקיבוץ לאורח חייו ולערכיו ולדרך חינוך ילדיו". מזכירות הקיבוץ הודיעה כי תיבחן את הפסקת חברותו של ניר עפרוני בקיבוץ.