כבוד גדול לקבל מסנדרה את הסיכה שיצרה לזכרו של בנה - "סיכת הגיבורים של סמל תומר קרן". בשבעה באוקטובר תומר היה חודשיים לפני גיוס לגולני. כמו רבים בדור המופלא הזה, במקום לחשוש ולהתחרט הוא ספר את הימים לגיוס. בחודשיים האלה חיפש כל דרך לסייע ללוחמים, למפונים ולפצועים. הוא תרם דם, התנדב ביוזמות להכנת חבילות מזון ואסף תרומות לחיילים. במסגרת המאמצים פנה גם למחנך שלו מהתיכון וכתב לו: "המדינה הזאת הכי חשובה לי בעולם ואני מת להיות בקדמת הקרב, אבל מה שאפשר לעשות אני עושה". בדצמבר 23 תומר התגייס לגולני, שובץ בגדוד 51, ולאחר שמונה חודשים סיים את ההכשרה והוצב ברכס רמים. בגלל כישוריו מונה תומר למפקד עוד לפני שעבר קורס מ"כים. חייליו מספרים שבמקום לחלק פקודות, הוביל אותם על-ידי מתן דוגמה אישית, וידע לתמוך ולחזק אותם ברגעים קשים ומאתגרים. תומר בלט בכל מסגרת שהיה בה - בצופים, בבית ספר ובצבא. היה חייכן והפיץ אור. המוטו שהוביל אותו בחיים היה: "את ה'לא' כבר יש לך, עכשיו לך תשיג את ה'כן'". הוא האמין בעשייה וביוזמה, התנהל בצניעות ובענווה אך תמיד חתר למצוינות. שבועיים אחרי שחגג את יום ההולדת ה-20, ב-19.9.24 תומר נפל כשמארב של חיזבאללה פתח באש לעברם ברכס רמים. יהי זכרו ברוך.