בהפרש של שבוע בלבד התרחשו שני אירועים יוצאי דופן על פני הגלובוס, שלכאורה אין כלל קשר ביניהם. האחד, מדינת ישראל הכירה בסומלילנד, ישות מדינית נידחת הממוקמת בקרן אפריקה, סמוך למפרץ עדן ומיצרי באב אל מנדב, פתח הכניסה לים סוף. השני, ארצות הברית פלשה, תרתי משמע, לונצואלה, הדיחה את הרודן מדורו, והנשיא האמריקני דולנד טראמפ אף הודיע שבכוונתו לנהל את המדינה הדרום אמריקנית. תשאלו, מן הסתם, מה הקשר בין שני המקרים? ובכן, מסתבר שלמרות הסיטואציה השונה, ולמרות המרחק הגאוגרפי העצום והחוצה יבשות, ישנו לא מעט דמיון ביניהם. ראשית, ברמה הגאופוליטית ואסטרטגית, לסומלילנד חשיבות מכרעת עבור מדינת ישראל, זאת עקב מיקומה האסטרטגי מול מצרי באב אל מנדב, קל וחומר מול החותים המורדים בתימן. כנ"ל ונצואלה הממוקמת על שפת הים הקריבי, ב"חצר האחורית" של ארצות הברית וחולשת על נתיבי סחר מהמעלה הראשונה. שנית, סומלילנד, מעבר לחשיבותה האסטרטגית, משופעת על-פי כל הנתונים, במשאבי טבע אדירים ובלתי מנוצלים, החל משדות נפט וגז טבעי וכלה בשורה ארוכה של מחצבים. כנ"ל ונצואלה, שנחשבת למעצמת נפט מהמובילות בעולם, ומבחינת ארצות הברית, הקשרים שלה עם רוסיה ואירן בנושא זה ואחרים, היו לצנינים. ואפרופו נושא הנפט: מעניין לציין כי ארצות הברית יצאה ב-1990 למלחמה בעירק, לאחר שסאדאם חוסיין החליט למכור את הנפט שלו לא בדולר, אלא במטבע העירקי דינר וכנ"ל עשה גם מדורו בוונצואלה, כשהמיר את הדולר לטובת הבוליבר. שלישית, מבחינת תשתיות, סומלילנד הינה מדינת עולם רביעי, נטולת תשתית לחלוטין, ומהווה כר פורה למשקיעים ישראלים, ובמיוחד בכל מה שקשור לנדל"ן ותשתיות. כנ"ל ונצואלה, שבמהלך עשרות השנים של שלטון מרקסיסטי, תחילה שאבס ואח"כ מדורו, הידרדרה עשרות שנים רבות אחורה, מה שכמובן קורץ מאוד למשקיעים אמריקנים. רביעית, הקשר עם סומלילנד מסייע מאוד לישראל גם בקשרים עם מדינות נוספות במזרח התיכון, דוגמת איחוד האמירויות שגם היא מקיימת קשר הדוק עם סומלילנד וכן ערב הסעודית שעל-פי מקורות יודעי דבר, מקיימת אף היא קשר עימה. במקביל, ברור כי ארצות הברית רואה בנפילת השלטון המרקסיסטי בוונצואלה, כמאפשר דומינו על מדינות שכנות נוספות לוונצואלה, דוגמת קולומביה, כך שגם כאן, כמו במקרה של סומלילנד, קיים גם צד שלישי. חמישית, ואי אפשר כמובן לשכוח את כל מה שקשור לאינטרס של תעשיית הנשק הן בישראל והן בארצות הברית, שמרוויחה כידוע הון תועפות כתוצאה ממעגלי הסכסוכים השונים. ישראל, כידוע, ביצעה לאחרונה עסקות נשק בשווי עשרות מיליארדים וארצות הברית בשווי טריליונים. לסיכום: אמנם, לכאורה, מדובר במקרים שאין כלל קשר ביניהם ואף יש ביניהם מאפיינים רבים שונים בתכלית, שלא לדבר על המרחק הגאוגרפי, אולם אין ספק ששניהם מסמלים באופן כזה או אחר, מגמות שמאפיינות את המציאות הגיאופוליטית המשתנה בקצב מואץ, במהלך העשור השלישי של המאה ה-21!