בית המשפט העליון עתיד לדון בקרוב בהרכב מורחב בשאלה האם להפוך את הצו על תנאי, שניתן ביחס לדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית, לצו מוחלט. ההרכב בראשות עמית דוחה את טענותיו של עו-ד פטר, שטען בשם המדינה כי אין לבית המשפט כל סמכות להתערב, והדגיש את חומרת האירוע החריג של שבעה באוקטובר ככזו שמצדיקה הקמת ועדת חקירה ממלכתית. זאת, להבדיל מוועדת חקירה ממשלתית, שחבריה נבחרים על-ידי הממשלה, או מוועדת חקירה פריטטית לאומית, שנבחרת על-ידי הכנסת. זו גם הסיבה שבגץ קבע כי אין סמכות למבקר המדינה לערוך ביקורת על אירועי שבעה באוקטובר, וזאת אף שעל-פי חוק היסוד נאמר שמבקר המדינה רשאי לבדוק "כל דבר". "כל דבר", לפי השופט ה"שמרן" אלכס שטיין, אינו כולל את שבעה באוקטובר. לפי פסיקת בגץ, על יסוד הלכת דרעי-פנחסי, ובהינתן אמירות ברורות של עמית בפסק הדין בעניין פיטורי בן-גביר, סמכות רשות הופכת לסמכות חובה. מכאן, לשיטתו, קיימת חובה להקים ועדת חקירה ממלכתית בנסיבות העניין. המנדט המקוצץ והדרת הדרג המשפטי הפסיקה מעוררת סערה ציבורית. הממשלה מצהירה כי בגץ חצה קו אדום חמור ופועל בניגוד לחוק, אך נמנעת מלחצות את הקו של אי-ציות ישיר כדי שלא להוביל למשבר חוקתי. תחת זאת היא מנסחת מנדט רחב לוועדת החקירה הממלכתית, הקובע כי הוועדה תבדוק גם את אחריות הדרג המשפטי לאסון, וכן את אחריותם של מי שהובילו את המדינה להסכמי אוסלו ולהינתקות. עמית ממנה את אסתר חיות לעמוד בראש הוועדה, ולצידה את השופטים בדימוס מני מזוז וענת ברון. ועדת חיות מבהירה כי היא אינה בודקת אחריות של הדרג המשפטי, משום שכידוע, בית המשפט אינו נושא באחריות לפסיקותיו, שכן הוא רק מפרש את הדין ואינו מבצע אקט שלטוני. הוועדה מחליטה לצמצם את המנדט לשאלת הקונספציה, מימון החמאס באמצעות מזוודות כסף קטריות, ואירועי השישה ושבעה באוקטובר, בטענה שאין ביכולתה לבדוק השלכות של החלטות שלטוניות שניתנו לפני עשרות שנים. ראש הממשלה והשרים מודיעים כי לא ישתפו פעולה עם ועדת חקירה "בלתי חוקית" שכזו. מאחר שלוועדת חקירה ממלכתית סמכויות הדומות לאלו של בית המשפט, חיות מבהירה כי תוציא צווים בגין ביזיון בית המשפט לכל מי שלא יתייצב בפני הוועדה, כדי שזו תוכל להגיע "לחקר האמת". השר יריב לוין מודיע כי לא יופיע בפני הוועדה, כיוון שזו התמקדה באחריות של הרפורמה המשפטית שגיבש לאסון שבעה באוקטובר, והוא נעצר על-ידי משטרת ישראל בהוראת היועצת המשפטית לממשלה. ראש הממשלה מחליט שלא לקרוע את האומה ומתייצב בפני הוועדה כדי להציג את גרסתו בפני עם ישראל. הוא חושף מסמכים שהציג בפני מבקר המדינה ומביא נתונים שעד אז לא היו ידועים לציבור. כל יתר המוזמנים מתייצבים, מחשש שחיות תוציא נגדם צווים ובגץ בראשות עמית יאשר זאת. מסקנות אישיות ופיטורי ראש הממשלה לאחר הבחירות, שבהן נתניהו נבחר שוב ומכהן כראש ממשלה, מפרסמת חיות את דו-ח ועדת החקירה הממלכתית. הוועדה קובעת כי האחראית הראשית לאירועי שבעה באוקטובר היא ממשלת ישראל, ובפרט ראש הממשלה נתניהו, שהיה לשיטתה הוגה הקונספציה. היא דוחה את טענתו של נתניהו כי הסתמך על מידע מודיעיני של הדרג המקצועי, וקובעת כי אחריותו של ראש הממשלה היא לשאול שאלות ולא לקבל ללא ביקורת את עמדות הדרג המקצועי. באשר לאירועי שבעה באוקטובר עצמם, הוועדה מוצאת כשלים בתפקוד הדרג הצבאי, אך מציינת בסיפוק כי גורמים אלה לקחו אחריות והתפטרו מתפקידם. בדומה למסקנות ה"אישיות" שוועדת כהאן (בהשתתפות אהרן ברק) גיבשה ביחס לאריאל שרון לאחר הטבח בסברה ושתילה, הוועדה סבורה שיש להסיק מסקנות אישיות נגד ראש הממשלה וכי עליו להתפטר מתפקידו לנוכח הכשל הקולוסלי של שבעה באוקטובר - כשל שאין לו תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל. ראש הממשלה מסרב, והממשלה טוענת כי מדובר בהמלצות בלבד והיא אינה מחויבת לפעול על-פיהן. בעקבות עתירה שמגישה התנועה לאיכות השלטון לבגץ, עמית קובע כי אף שמדובר בהמלצות, לנוכח האירוע הטראומטי של שבעה באוקטובר קיימת חובה לציית להן, והוא מורה על פיטוריו של ראש ממשלת ישראל. סמכות רשות הופכת שוב לסמכות חובה. ואם כל זה נראה לכם מופרך, די להסתכל ב"פריק שואו" היוריסטוקרטי שבו אנו חיים כיום כדי להבין עד כמה התסריט הזה ריאלי. אנו חיים בדיסטופיה יוריסטוקרטית, כפי שחזיתי כבר בסתיו 2023. ואת הריקבון הזה צריך לנקז עד היסוד.