X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   יומני בלוגרים
מבט כללי על אנדרטת הנגב [צילום: דליה הקר אוריון]
דני קרוון - אומנות סביבתית בשילוב הטבע
יצירתו של דני קרוון היא מינימליסטית, תלוית מקום, בנויה מצורות סטארומטריות יסודיות היא פונה לכל החושים, מתייחסת לזמן ומחברת מורשת והווה, זיכרון והמשכיות
יצירותיו של דני קרוון (2021-1939), הינן בעלות אופי ארכיטקטוני, מונוטמנטלי. דני קרוון למד בארץ אצל שטרייכמן סטימצקי, ינקו, ובבצלאל. בחו"ל למד שימור באופיצי ובאקדמיה של פירנצה. הוא קיבל תואר דוקטור כבוד לפילוסופיה. עיקר פועלו בבניית אנדרטאות ויצירות סביבתיות בארץ וברחבי העולם. העבודות שהינן תלויות מקום וסביבה נמצאות, בין היתר באיטליה, בפולין, ארה"ב, צרפת גרמניה ויפן.
הוא משלב צורות גאומטריות פשוטות והופך אותן לסמלים על זמניים. אחד מהדברים המאפיינים את דרך יצירתו היא הראייה הכוללת המשלבת את הטבע, בעיקר האור והרוח, והופכת אותם לחלק אינטגרלי ביצירותיו. הוא לוקח בחשבון את זווית השמש ויוצר פתחים המצטיירים בצורה שונה בשעות שונות של היום. הקשר בין הזמנים חשוב לו ומודגם במקומות שונים, ביניהם בפירנצה, ובארץ בתל אביב, ב"כיכר הלבנה" שבפארק אדית וולפסון, ובאנדרטה לזכר הנופלים בנגב. .
אנדרטת הנגב [צילום: דליה הקר אוריון]
ה"כיכר הלבנה", השוכנת על גבי גבעה בסוף רחוב לה גרדיה, נבנתה כמחווה לתל אביב, ה"עיר הלבנה". נצפים בה מבנים בעלי צורות סטארומטריות יסודיות: גלילים, מנסרות, כיפות ועוד, שחלקם בולטים וחלקם שקועים. הם כוללים מדרגות, כיפות, פירמידה, מגדל מלבני ועוד. התייחסות לנושא מדידת הזמן נראית בשעון שמש המורכב מחצי עיגול שקוע ומוט המראה את הזמן על הקרקע, בהתאם למקום השמש.
הפירמידה הנמצאת בצד הצפון מערבי של הפרויקט, משלבת התייחסות להיטוריה קרובה - מחווה לבוני העיר תל אביב. צורתה מהדהדת את צורת האוהלים בהם גרו על שפת הים. וגם לצורת הפירמידה המוכרת, בין היתר, ממצרים הקדומה. הוא מפנה תשומת לב לא רק לחוש הראייה אלא גם לחוש השמיעה, המישוש וחושים נוספים. במהלך שיטוט בין המבנים השונים ניתן להאזין לצלילי הרוח הנושבת בחרירים שבקירות המגדל האנכי, ובתוך הפירמידה, להתבונן בשרטוטי האור הנכנס מבעד לפתחים הקטנים שבקירותיה.
תעלת המים [צילום: דליה הקר אוריון]
בתערוכה "מקום", שהוצגה במוזאון תל אביב בשנת 1982, הפעיל חושים ומיקד תשומת לב בתחושות שונות. כמו ההבדלים בתחושות שמעוררת שהייה במקום צפוף לעומת שהייה במקום מרווח. ברחבת הכניסה למוזאון נבנה שביל מקרשים, שהשמיע קול עמום כשהלכו עליו. השביל המשיך דרך דלת הכניסה לאולם הכניסה של המוזאון ואף "טיפס" על הקיר הנגדי. כשנכנסו פנימה קול הצעדים היה שונה והורגש ריח העץ.
המעבר בין המדרגות לאולם שלמעלה הוצר במכוון והנכנסים הרגישו הרגשה של לחץ ודוחק. לעומת זאת הכניסה לאולם רחב הידיים הייתה מלווה בהרגשה של רווחה. חוש השמע הופעל גם בהכנסת משאבת מים לארגז חול גדול שהיה בתוך אולם זה, שהזכיר את קולות טפטוף המים וקולות משאבת הבארות בפרדסי תל אביב יפו. כמו-כן נשמעו קולות של שריקת הרוח שנשבה דרך צינורות שהוכנסו לחלונות.
משחקי האור בתעלה [צילום: דליה הקר אוריון]
החול עצמו התייחס לחולות של תל אביב הקטנה. אלמנט שבלט בחול הייתה טביעת כף רגל בחול שמתייחסת לזכרונות ילדותו של האמן. אלמנט החול מופיע גם ביצירות אחרות. כמו לדוגמה ביצירה שהוקמה לזכרו באולם הכניסה לגמנסיה הרצליה בתל אביב, במסגרת הביאנלה השנייה לאומנות אוטנומית, שהתקיימה בפסח 2025. היצירה הייתה מורכבת ממשפך גדול ממדים ממנו נשפך חול באופן קצוב על הרצפה.
אחת האנדרטאות האייקונית שלו היא האנדרטה בנגב מול הכניסה לבאר שבע. היא הוקמה כדי להנציח את לוחמי חטיבת הנגב של הפלמ"ח שהגנו על העיר באר שבע ועל מקורות המים לעיר. תכנונה החל בשנת 1963 והיא נחנכה רשמית ב 1968. האנדטה בנגב קשורה למורשת קרב ומנציחה את הקרב ואת הלוחמים. רעיון האנדרטה בנגב בצורתה הנוכחית, צמח כתוצאה מההיכרות בין דני קרוון וחנה מירון, שהציגה אותו בפני בעלה יעקב רכטר, שתכנן את הבנייה שם.
״הזמן״ לזכר דני קרוון [צילום: דליה הקר אוריון]
לבקשתו תכנן דני בתחילה חצר פנימית עם פסלי בטון ומשם זה התפתח למונומנט המרשים הנוכחי. בציר האנכי מצפון לדרום נבנה צינור מים מאבן, המסמל את השמירה על מקורות המים לעיר. הכיפה מהווה חדר זכרון לנופלים כשקרני האור החודרות מאירות נחש מבותר, המתייחס לתבוסת האויב. במרכז הוצב שולחן מבצעים עם מפות קרב המתייחס לשולחן חול. הרוח הנושבת דרך נקבים הנמצאים במגדל השמירה, משמיעה קינה על הנופלים. תעלות בטון מדמות תעלות קשר צבאיות. כמו-כן יש גם חריתות ושלטים עם שירים, שמות נופלים ומכתבים.
לסיכום, יצירתו של דני קרוון היא מינימליסטית, תלוית מקום, בנויה מצורות סטארומטריות יסודיות. היא פונה לכל החושים, מתייחסת לזמן ומחברת מורשת והווה, זיכרון והמשכיות
רפליקה דל הקיר בכנסת [צילום: דליה הקר אוריון]
Author
עיתונאית, היסטוריונית של האומנות, מרצה ואוצרת.
תאריך:  25/01/2026   |   עודכן:  25/01/2026
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
דני קרוון - אומנות סביבתית בשילוב הטבע
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אברהם שרון
הדבר הנכון, הטבעי, המתבקש - יש אומרים ההכרחי - לעשות בעת הזאת, כבוד הנשיא, הוא להחזיר את כדור האש שזרק לכיוונך ראש הממשלה אל הזורק אותו
נפתלי ברזניאק
אולי נכריז על מבצע לאומי - "מחק כחול לבן" - מוחקים תיק, מקבלים שקט, מוחקים כתב אישום, מקבלים זיכרון קצר    חבילה משפחתית תינתן למי שפעלו יחד, חשבו יחד, וישבו יחד
יהונתן דחוח הלוי
כשלושה חודשים לפני מתקפת שבעה באוקטובר - מנחה האירוע שערך ארגון "אחים לנשק" בקריאה לחתימה על השהיית ההתנדבות למילואים: "על ביטחון מדינה כזו [שתאשר את ביטול עילת הסבירות] תצטרך אתה [שר הביטחון] יואב גלנט בעזרת הממשלה להגן בלעדינו"
אלי אלון
הפיצוץ האדיר החריד את כל העיר    עד היום רבים מתושבי אילת שהייתה אז בתחילת שנות ה-70 ישוב קטן יחסית, לא ישכחו את אותה שבת בה התרחש האסון הנוראי
יורם דורי
הבעלים והשף אדהאם ברכאת קיבל אותנו והעמיס על שולחננו עשרות צלחות עם מיטב בישולי ומטעמי המטבח הדרוזי שכולם טריים והוכנו במקום
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il