ב-14 בינואר 2026, ברק הרשקוביץ, מומחה לפוליטיקה ישראלית ומדיניות ציבורית ולשעבר יועץ לראש הממשלה נפתלי בנט, פרסם קטע מראיון שערך עם תא"ל (מיל.) אודי דקל, מנהל את תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ולשעבר ראש מנהלת המשא-ומתן עם הפלשתינים, תחת ראש הממשלה אולמרט. להלן קטע מדברי תא"ל (מיל.) אודי דקל: היה מאוד קשה להיפגש עם פלשתינים אחרי שבעה באוקטובר [מתקפת "מבול אל-אקצה" ב-7 באוקטובר 2023], ולאחרונה חידשנו קצת את המפגשים, בעיקר זה התחיל סביב העניין למצוא הסדרים בעזה [לאחר סיום המלחמה], איך מגיעים לפירוק חמאס מנשק, כל הדברים הללו. בא [נשיא ארה"ב דונלד] טראמפ עם [תוכנית] 20 הנקודות שלו [להסדר ברצועת עזה], יש את statehood פלשתינית בסוף הדרך. ואני אמרתי לפלשתינים, לפני שאנחנו מתחילים משא-ומתן על משהו, אני צריך שאתם תכירו בנו, בבית הלאומי של העם היהודי מדינת ישראל זה הבית הלאומי של העם היהודי. מהנהר [הירדן] לים [התיכון תשוחרר פלשתין] אתם צועקים בכל המקומות. קודם תכירו בנו. אתם רוצים שאני אכיר בכם שיש לכם את זכות זכות ההגדרה העצמית כמו לשאר העמים. אתם רוצים שאני אכיר בזה שאתם אומללים ונתונים תחת כיבוש. אני מוכן להכיר בדברים האלה אבל אתם צריכים להכיר בי כבן הלאום היהודי במדינת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי. הפלשתינים הכי פתוחים שאתה יכול להכיר, אמרו לי זה מעבר ליכולת שלנו, אנחנו לא יכולים. בפעם האחרונה שפגשתי את [יו"ר הרשות הפלשתינית] אבו מאזן, מחמוד עבאס, במוקאטעה [מטה הנשיאות הפלשתינית] ברמאללה, ואמרתי לו: למה אתה לא יכול להוציא מהפה שלך את המילה הברורה, שאתה מכיר במדינת ישראל כבית לאומי של העם היהודי? הוא [אבו מאזן] אמר לי: זכות השיבה, כי ברגע שאני מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, כמדינת הלאום של העם היהודי, המשמעות שאין זכות שיבה. וזכות השיבה לא נתונה בידיי, היא נתונה בידי כל פליט. אני לא יכול להחליט בשביל הפליטים שהזכות הזאת לא קיימת. [סימוכין1]

כתבות קודמות

המחויבות הפלשתינית למימושה של "זכות השיבה" עוגנה בחוק שאושר ב-2008 על-ידי ראש הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס (אבו מאזן). הוראות אלו אינן מעניקות כל גמישות לנושא ונותן הפלשתיני לשנות ולו פסיק בתביעת השיבה של הפליטים ל"פלשתין ההיסטורית" ולפיצויים מישראל על הנזקים שנגרמו להם לאורך השנים. [סימוכין2] "נשיא מדינת פלשתין", מחמוד עבאס, מציג את חזונו המדיני: "דבקות בזכות עמנו [הפלשתיני] להגדרה עצמית, לזכות השיבה [של מיליוני הפליטים וצאצאיהם לשטח ישראל] ולמדינה עצמאית ריבונית מלאה בגבולות ה-4 ביוני [1967], שבירתה מזרח ירושלים [القدس الشرقية], החיה בביטחון ובשלום עם שכנותיה". [סימוכין3]

ברק הרשקוביץ

ברק הרשקוביץ הוא מומחה לפוליטיקה ישראלית ומדיניות ציבורית, עם ניסיון ייחודי בהובלת רפורמות, תהליכי מדיניות ושינויים פוליטיים וציבוריים בישראל, וכן מומחה להסברה, השפעה ותודעה. כמי שכיהן כיועץ לראש הממשלה נפתלי בנט ומנהל ההסברה של ממשלת ישראל בתקופת הקורונה, הרשקוביץ היה שותף להובלת רפורמות ושינויי מדיניות מורכבים. הוא הוביל קמפיינים פוליטיים וציבוריים עבור דמויות ומוסדות מובילים, וניסח וקידם רפורמות כלכליות משמעותיות כחוקר ומוביל מיזמים ציבוריים. הרשקוביץ התפטר מתפקידו כבכיר בטיקטוק וחשף מנגנוני הטיית תוכן אנטישמיים ואנטי-ישראלים, חשיפה שזכתה לסיקור עולמי. כיום, הוא מנחה את תוכנית הרשת "דעה לא פופולרית", כותב ומרצה על מדיניות ציבורית, תודעה, אסטרטגיה ורשתות חברתיות, ומוביל את השיח על אתגרי ישראל והדמוקרטיות בעולם. [סימוכין4]

תא"ל (מיל.) אודי דקל

תא"ל (מיל.) אודי דקל הצטרף למכון למחקרי ביטחון לאומי ב-2012 כחוקר בכיר. כעשר שנים היה מנהל המכון, וכיום הוא מנהל את תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים". שימש כראש מנהלת המשא-ומתן עם הפלשתינים, תחת ראש הממשלה אולמרט, במסגרת תהליך אנאפוליס. תא"ל (מיל.) דקל ביצע שורה ארוכה של תפקידים בצה"ל בתחומי המודיעין, שיתוף פעולה צבאי בינלאומי והתכנון האסטרטגי. תפקידו האחרון בצה"ל היה ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון במטה הכללי. קודם לכן היה ראש חטיבת קשרי החוץ ומפקד יחידת הקישור לזרים באגף המבצעים וראש מחלקת המחקר בלהק מודיעין בחיל-האוויר. דקל עמד בראש הוועדה המשולשת לישראל לאו"ם וללבנון אחרי מלחמת לבנון השנייה וראש וועדות צבאיות עם מצרים ועם ירדן. כמו-כן, היה ראש קבוצות עבודה לתיאום אסטרטגי-אופרטיבי עם ארה"ב. השתתף בוועדה לעידכון תפיסת הביטחון (2006) וריכז את גיבוש אסטרטגיית צה"ל. [סימוכין5]