שלושה לקחים רלוונטיים במיוחד לימים האלה מדוח הביניים של ועדת החקירה לחקר רכש הצוללות: 1. רכש אסטרטגי חייב להיעשות רק מתוך ראייה כוללת, ולא על בסיס אינטואיציות, תחושות בטן או אינטרסים אישיים. הצבא מציג תרחישי ייחוס והדרג המדיני הוא זה שצריך לקבל החלטות לאחר הליך תקין שבו נקבעים סדרי עדיפות. הוועדה ממליצה לחדול משיטת המימון באמצעות תקציבים מיוחדים ("קופסאות") שמאפשרת לקדם רכש ספציפי מבלי להתייחס להשלכות הרוחב. 2. מכירת נשק על-ידי בעלות ברית לצד ג’ (למשל, מכירת צוללות למצרים על-ידי גרמניה): נושא רגיש ביותר שהתנהל "באנדרלמוסיה", בלי דיון בקבינט או בכל פורום מוסמך אחר ובאופן שפגע בביטחון המדינה. החלטות כאלה חייבות להתקבל בתהליך מתועד, מסודר ומבוסס עבודת מטה. 3. קיבלנו היום דוגמה לאופן הפעולה של ועדת חקירה ממלכתית שמונתה על-פי חוק: לא גוף פוליטי, אלא ועדה של משפטנים ומומחים לביטחון, לכלכלה וללוחמה ימית, שמסבירה מהם הליקויים ואיך צריך לתקן את המערכות. זה בדיוק מה שצריך כדי לבדוק את הכשל של 7 באוקטובר, שהוא כמובן מקיף ונרחב בהרבה. לא ועדה של נציגים פוליטיים ש"יאזנו" זה את זה, אלא ועדה של מקצוענים שתרד לחקר האמת.