ב-9 בינואר 2024, פרסם העיתון "אל-שרק אל-אווסט" כתבה על ההכנות לקראת ביצוע מתקפת "מבול אל-אקצה" ב-7 באוקטובר 2023, שתרגומה מובא להלן: מקורות פלשתינים המקורבים להנהגת "גדודי אל-קסאם", הזרוע הצבאית של תנועת "חמאס", חשפו פרטים חדשים על מתקפת "מבול אל-אקצה" ב-7 באוקטובר אשתקד [2023], ששינתה על פני האזור, סיימה עידן אחד ופתחה עידן אחר מלא באפשרויות אינסופיות. מתקפת הפתע שביצעה "חמאס" גרמה למותם של יותר מ-1,200 ישראלים ולחטיפתם של יותר מ-200 אחרים ביישובים, בקיבוצים ובאתרים צבאיים באזור עוטף עזה. מנגד, ישראל טוענת כי הרגה רבים ממבצעי מבצע "המבול" (לפחות 1,500 אנשי "חמאס"). בנוסף לכך, ישראל הרגה יותר מ-23,000 פלשתינים במלחמת הנקמם המתמשכת שלה נגד רצועת עזה. המקורות הפלשתינים אמרו ל"א-שרק אל-אווסט" כי "המבול" החל עם 70 לוחמים בלבד שביצעו מתקפת פתע ממספר אזורים לאורך גבול הרצועה מצפון לדרום. אלה הם אלה שחצו את מכשול הגבול הישראלי ברגעים הראשונים באמצעות פיצוץ מטעני חבלה שהוכנו במיוחד כדי ליצור פתחים בחומה העבה לאחר זיהוי נקודות התורפה בה, ובאמצעות שימוש ברחפנים ומצנחים שהנחיתו לוחמים מאחורי העמדות הישראליות, מעליהן ומסביבן. המקורות אמרו כי הלוחמים הללו נבחרו מאזורים שונים ברצועה מבין מאות אנשי "יחידת העילית" [נוח’בה], ועברו אימונים אינטנסיביים במשך שנים. מעת לעת נערכו להם מבחנים מיוחדים כדי לקבוע את יכולותיהם ולשפר את כישורי הלחימה שלהם. המקורות אישרו כי תוכנית הפשיטה ליישובי עוטף עזה אינה חדשה, אלא נהגתה והוחל בהכנות לה לפני המלחמה ב-2014. כאשר פרצה אותה מלחמה, הוקפאה התוכנית, אך המאמצים חודשו לאחר שנה. מיד לאחר מערכת "חֶרֶב אל-קודס" ב-2021 [שומר החומות], הוחלט בזרוע הצבאית של "חמאס" להתכונן אליה ולבצעה כאשר יתקיימו התנאים המתאימים. זמן קצר לאחר תחילת אימונים שמטרתם לא הייתה ידועה למשתתפים בהם, פעילי יחידת העילית [נוח’בה] המצטיינים ביותר שנבחרו למבצע, נשבעו שבועה מיוחדת בפני מפקדיהם שלא לגלות סוד כלשהו על אימוניהם, ולא לדבר על תוכניות כלשהן הקשורות לאימונים אלה, למרות שאנשי היחידה לא ידעו על קיומה של תוכנית ברורה וקרובה לביצוע מתקפה כלשהי, אלא רק עברו אימונים מיוחדים בנושא פריצה להתנחלויות. המקורות אישרו כי רבים ממפקדי הגדודים באזורי רצועת עזה לא ידעו על פרטים כלשהם, או אפילו על כוונה למתקפה קרובה, בעוד שחלקם קיבלו מידע מוגבל הקשור למשימותיהם. המקורות אמרו כי הדבר היה חלק מתוכנית ביטחונית שהותוותה כדי למנוע דליפת מידע כלשהו שיגיע למודיעין הישראלי, אשר הודה מאוחר יותר בכישלונו במניעת מה שקרה ב-7 באוקטובר. אשר להחלטה על ביצוע המתקפה ועיתויה, על-פי אותם מקורות, היא התקבלה על-ידי 5 אנשים בלבד: מפקד תנועת "חמאס" ברצועת עזה יחיא סינוואר [يحيى السنوار], מפקד "גדודי אל-קסאם" מוחמד דיף [محمد الضيف], אחד מעוזריו החשובים ביותר ומבוקשי ישראל הבולטים, מוחמד סינוואר [محمد السنوار] (אחיו של יחיא), המנהיג בתנועה רוחי מושתהא [ روحي مشتهى], המקורב לסינוואר, לצד אימן נופל [أيمن نوفل], אחד המקורבים לדיף, האחראי לשעבר על "מודיעין [של גדודי] אל-קסאם" ומפקד "חטיבת המרכז" בגדודים והאחראי על חדר המבצעים המשותף של ההתנגדות, ואשר חוסל על-ידי ישראל במהלך המלחמה הנוכחית. המקורות הוסיפו כי האחראים על ההכנות למבצע עדכנו מאוחר יותר את מפקדי חטיבות "גדודי אל-קסאם" על ההכנות שבוצעו ועל תוכנית המתקפה, אך לא על עיתויה, והודיעו להם 3 ימים לפני כן על ההכנות הסופיות, ולאחר מכן נפגשו עם מפקדי הגדודים באזורים ונתנו לכל מנהיג משימות ספציפיות ללא ציון "שעת האפס". מפקדי הגדודים, מצידם, הכינו את כוחותיהם שנבחרו למשימה, בעוד שאימן סיאם [أيمن صيام], מפקד יחידת הטילים בגזרת רצועת עזה (שגם הוא חוסל במהלך המלחמה הזו), קיבל הוראות מיוחדות להתכונן לשיגור מאות טילים במקביל לתחילת המתקפה. המקורות הסבירו כיצד נקבע יום 7 באוקטובר, בעקבות דיווחי שטח מיחידות התצפית שאישרו קיומו של מצב של שקט מוחלט בגבול, ואז החליטו חמשת האחראים, ביום שישי, כי הזמן המתאים ביותר הוא בוקר יום שבת (חופשה רשמית בישראל), והמתינו עד חצות הלילה (ערב 7 באוקטובר) ונתנו את הפקודה להתכונן, אז קיבלו המפקדים בשטח ולוחמי "כוחות העילית" [נוח’בה] את ההוראות והחלו לנוע עד שעות השחר, ואז החלה הפעולה. מעטה הסודיות שבו פעלו אנשי "אל-קסאם" חל גם על המנהיגים הפוליטיים ב"חמאס", כך נראה. המקורות אמרו כי מנהיגי "חמאס" בתוך הרצועה ומחוצה לה קיבלו תדרוך שעות ספורות לפני הפעולה, ונדרשו להיעלם לחלוטין, בהתאם לצעדים הביטחוניים הנהוגים במצבי חירום. המקורות הוסיפו כי מנהיגי התנועה הבכירים, בהם יו"ר התנועה איסמאעיל הנייה [إسماعيل هنية] וסגנו סאלח אל-עארורי [صالح العاروري], בדומה לשאר [מנהיגי חמאס] קיבלו מידע על קיומה של תוכנית למתקפה יוצאת דופן, אך ללא פרטים מדויקים או מועד, ונודע להם על העיתוי שעות ספורות לפני כן. הם הדגישו כי המטרה העיקרית של התוכנית הייתה ביצוע "מתקפה איכותית גדולה" ולכידת קבוצת חיילים ישראלים, אך התרחשו הפתעות שגרמו להרחבת המתקפה. הם אמרו כי הלוחמים הופתעו מקלות נפילת קווי ההגנה של הכוחות הישראלים, התפתחות שהובילה להריגה, פציעה ולכידה של מספר רב של חיילים בזמן קצר. לאחר שעה וחצי מתחילת המתקפה הראשונית, הוחלט לגייס את שאר אנשי "יחידות העילית" [נוח’בה] ב [גדודי] "אל-קסאם", והגיעו אליהם הנחיות להתכנס בנקודות שונות ולצאת ככוחות תגבור עבור הפעילים שבתוך יישובי העוטף. מאוחר יותר, מתאם הזרועות הצבאיות ב"גדודי אל-קסאם" תיאם עם שאר הזרועות החמושות של הארגונים את האפשרות להשתתפותם בפעולה, וקבע לכל ארגון משימות מסוימות, ואז התרחבה המתקפה והצליחו מאות חמושים ואזרחים, ואפילו עיתונאים, להיכנס ליישובי העוטף לאחר קריסת הכוחות הישראלים. המקורות אישרו כי לאחר לכידת עשרות ישראלים ובתוך כאוס גדול, ביקשה הנהגת "אל-קסאם" מהלוחמים ביישובים להעסיק את הכוחות הישראלים ככל האפשר, תוך ניצול זאת להתמקד בפעולת איסוף החטופים והסתרתם. "חמאס", ארגונים פלשתינים, קבוצות ומשפחות הצליחו להעביר כ-240 חטופים ישראלים ולא ישראלים (כמו העובדים התאילנדים) לתוך רצועת עזה. כיום נותרו מהם כ-136 לאחר ביצוע עסקות חילופי אסירים ומחזיקים מתקופה קודמת. כמו-כן, צה"ל מצא גופות של חלק מהחטופים והעביר אותם לתוך ישראל במהלך הפעולות הקרקעיות המתמשכות ברצועה. [סימוכין]