לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ, ולשר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, יש תוכנית מדינית סדורה, הם לפי תפיסתם חותרים להחלת ריבונות בשטחי יהודה, שומרון ובקעת הירדן. למורת רוחם בנימין נתניהו כראש ממשלה, הנתון למרותו של קיסר העולם, דונלד טראמפ, חזר מארה"ב עם הוראה לא להחיל את הריבונות. הם בלעו את הגלולה, אבל המשיכו בתנופה רבה יותר במתן גיבוי למדיניות של "ניקוי" שטחים מקהילות של רועים, ומעבר ל"ניקוי" כפרים, אפילו להקמת מאחזים בשטחי הרשות הפלשתינית. סמוטריץ' ובן-גביר אומנם בלעו את גלולת אי-החלת הריבונות, אך מהר מאוד מצאו דרך אלטרנטיבית של מתן גיבוי מוחלט ל"ניקוי" השטחים מנוכחות ערבית. זה לא ניקוי, זו הצתת אש, כשמאות מתנחלים נוטלים את החוק לידיהם בגיבוי שרים, ובמנוסה לא מובנת של המשטרה ממילוי תפקידה לאכוף את החוק והסדר. מצערת שתיקת האופוזיציה בישראל, הנמנית עם מפלגות המרכז והשמאל הציוני, כשבראס עין אל-עוג'א מתנחלים חורשים חלקות אדמה עד לפתחי מגורי הפלשתינים ומונעים מתושבים, החיים במקום עשרות שנים, לרעות את צאנם, הגם שזו אדמה פלשתינית. לא נשמעה מחאת אופוזיציה של מפלגות המרכז לנוכח תופעות כמעט יומיומיות של כניסה לכפרים, הצתת בתים ורכבים, פגיעה במבנים וברכוש, ביזת כבשים וטלאים. אל כנסת ישראל לא הובאה זעקת נאיף ג'וואנמה, שעזב את ביתו אחרי 46 שנים - "המתנחלים הכניסו את העדרים שלהם לבתינו יום-יום, חסמו לנו את הגישה למים ואת הכביש, רוקנו את מכלי המים ושפכו לאדמה". מצערת שתיקת האופוזיציה הליברלית לנוכח כינוס ההצדעה באודיטוריום בכנסת ישראל בירושלים ל"חלוצי ההתיישבות", בו השמיעו דברי רהב על השימוש בכוח. מצער, שבאופוזיציה הליברלית לא קם אדם מנהיג ומנווט בדמותו של מרטין בובר, פרופסור לפילוסופיה חברתית באוניברסיטה העברית, שהלך מאתנו בשנת 1965, שיזעק היום: "קיומו של העם היהודי בארץ ישראל אינו יכול להישען על כוח בלבד, אלא חייב להיות מלווה בהכרה מלאה בזכויות העם הערבי החי כאן בארץ." אני מתגעגע היום לקול המוסרי של פרופ' מרטין בובר, הגם שידע, שדבריו אינם פופולריים. מצערת דממת האופוזיציה הליברלית, כשבכינוסי רהב "ממלכתיים" משבחים סגידה להפעלת כוח של מתיישבים בחוות הרועים נגד אוכלוסייה פלשתינית. חבל, שיאיר לפיד, ראש האופוזיציה, החליט להתקרנף לנוכח אש התבערה, שמוצתת על גבעות שומרון ויהודה בפעולות הניקוי של קהילות הרועים והכפרים. מול אש התבערה, שמובערת בגדה המערבית, עלינו לאמץ את הקול המוסרי של מרטין בובר "אין אנו באים אל ארץ ריקה. יש כאן עם אחר וזכותו לחיים ולכבוד אינה פחותה משלנו." מצער, שקול ליברלי של מרטין בובר ממוקם רחוק מהמקומות בהם ממוקמת היום האופוזיציה הליברלית השותקת, כשניתנת יד חופשית למציאות המגרשת את נאיף ג'וואמה ואיתו עוד משפחות רבות מבתיהם, בהם חיו כחמישים שנה. את כל התשתיות של הקהילה הרסו, אין עוד בית ספר לילדיהם. כאן הייתה חסרה דמותו של מרטין בובר, שיהיה צמוד לראשי האופוזיציה ויזעק - "שלום אמת אינו יכול לצמוח מתוך שלטון על עם אחר". כואב לי, שאופוזיציה ליברלית מתקרנפת אינה מאמצת קולות מוסריים של הוגי דעות ליברליים כמו פרופ' מרטין בובר, פרופ' גרשום שלום, פרופ' חנה ארנדט - "הציונות היא תנועה צודקת - אך היא אינה בלעדית, יש כאן עוד עם, שיש לו מאוויים לאומיים."לצערי, מה שמתחולל היום בגדה המערבית נובע מאי-הכרה בקיומו של עוד עם מצד חוגים בעלי השפעה בממשלת ישראל, המגבים מעשים לא חוקיים, המציתים אש תבערה בגדה המערבית. את האש הזו חייבים לכבות עוד היום, ולא לתת לה להתפשט.