שורשים בעמק וידיים באדמה

לביאה מנוס נולדה בקריית עמל (טבעון) למשפחת שרמן שהייתה חלק מחבורת הרועים של אלכסנדר זייד בשייח' אבריק. הזיכרונות מילדותה בעמק, המפגשים עם משפחת זייד והשמירה על גבולות היישוב, מלווים אותה לאורך כל חייה ומהווים השראה ליצירתה. מנוס עצמה שיתפה את הקהל בתחושותיה: "הזיכרונות מילדותי הולכים איתי לכל החיים", והוסיפה בענווה המאפיינת אותה כי "הכישרון שלי זה בידיים. לא בפה". את דרכה האומנותית החלה כבר בגיל 12, כשנחשפה לאומנות הפלסטית והחלה לעסוק בקרמיקה ובציור.

אומנות כמראה למציאות הישראלית

יצירתה של מנוס מתאפיינת בגישה אינטואיטיבית ובשימוש בחומרים ראשוניים כמו חול, אבנים, ברזל ואף חומרי פסולת ממוחזרים. האומנות שלה מגיבה לכל אירוע פנימי או חיצוני בחברה הישראלית. רונית וינטראוב, מחזיקת תיק התרבות בעיריית רעננה, תיארה זאת בדיוק רב: "זה היופי והכאב הארץ ישראלי. הסיפור שלנו. מה שנקרא בדם, דמעות ושמחה שנקנת גם בייסורים".

בתערוכה ניתן לראות יצירות המנציחות את מלחמות ישראל - ממלחמת יום כיפור ועד ליצירות חדשות המגיבות לאירועי מלחמת "חרבות ברזל". אחת היצירות הבולטות היא "מצולות ים סוף", ציור גדל-ממדים המייצג זיכרון אישי שהפך לסמל אוניברסלי. וינטראוב הוסיפה כי לביאה הצליחה לייצר "רפרטואר אוניברסלי ולכן זה הופך אותך לאומנית גדולה וייחודית".

עשרה אומנים בתוך אישה אחת

מנוס אינה נצמדת לסגנון אחד או ל"סדרות" מסחריות. בעלה, אורי מנוס, סיפר בחיוך על דבריו של אוצר חשוב שביקר בביתם: "הוא אומר רגע, באתי פה לראות רק את העבודות של לביאה, מה יש פה איזה 10 אומנים? אמרתי לו זה לביאה, היא עושה עבודה של 10 אומנים". מנוס משלבת בין דמויות נשים, נופים ויצירות מופשטות, דוגמת הכיסא שיצרה בהשראת פיקסו, המשלב דמות אישה עם ראש של ונוס.

שותפות של חיים ויצירה לצד הישגיה האומנותיים

התערוכה שופכת אור על השותפות המיוחדת שבין לביאה לבעלה, תת-אלוף (מיל') אורי מנוס, המלווה אותה מאז פגישתם הראשונה ב-1955. אורי הדגיש בגאווה את חוסנה של לביאה לאורך השנים, וראש העיר בטקס ציין כי לביאה היא "אשת חיל כי היא גידלה את הילדים בשעה שנתנה לאורי את כל היכולות להגן עלינו בצה"ל". התערוכה בבית יד לבנים היא לא רק תצוגה של אומנות פלסטית מרשימה, אלא עדות חיה לרוח הישראלית, המצליחה ליצור יופי ומשמעות גם מתוך השברים והכאב. כפי שסיכמה זאת וינטראוב: "היצירה שלך היא גם קשה, אבל היא גם מיוחדת, והיא גם מעבירה מסרים אותם יכולים אנשים למצוא את עצמם כי בסוף זה החיים."