מצער, שבסדר היום של ישראל אינה נושבת רוחה של פרשת השבוע, פרשת יתרו. יתרו המדיני, כהן מדבר אלילי, העניק למשה, פליט נרדף על-ידי קלגסות מונרכית מצרית, בית חם, שם גם מצא משה הנרדף את אהבת חייו - את בת יתרו ציפורה המדיינית, שהייתה לרעייתו. בניגוד למקובל באותם ימים היה משה נשוי רק לאשה אחת - לרועת הצאן ציפורה המדיינית, אותה גאל מפורענות כוחנית ואלימה של רועי צאן. מצער, שבכנסת ישראל לא קם חבר כנסת במיוחד מהאופוזיציה הליברלית, שיפעל ברוחה של פרשת השבוע, פרשת יתרו, ויזעק לעבר המתפרעים יום-יום בכפרים הפלשתינים ביהודה ובשומרון. מצער, שאין בכנסת רוב, שמשמיע את דברי ישעיהו פרק ב' פסוק ח': "הוֹי מַגִּיעֵי בַּיִת בְּבַיִת שָׁדֶה בְּשָׁדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם". ולא היה רוב, שיאמר להם את ההמשך, כי אסור להם לראות עצמם, יושבים "לְבַדְכֶם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ". שותקת האופוזיציה, הקוראת לעצמה ליברלית, כי החליטה להתקרנף וחוששת מאובדן קולות ליברלים. מול דממה מוחלטת של אופוזיציה "ליברלית", ממשלת ישראל מרשה לעצמה לעשות יום-יום מעשים הנוגדים לחלוטין את המוסר היהודי כדי לעקור פלשתינים מכפריהם מרחבי שטח C במגמה לרכזם לפחות בשלב זה בשטחי A ו-B. אלימות המתנחלים גוברת, וניכר אובדן מוחלט של מערכת הביטחון שתפחה לממדים חסרי תקדים בעונת המסיק. מצער, שבשבוע של פרשת השבוע, המקרינה אהבה, מבצעים מתנחלים מעשי שנאה בשמה של התורה ועוקרים עצי זית של פלשתינים ורומסים את ערכי ארון הספרים היהודי, כפי שבא לידי ביטוי בספר דברים פרק כ' פסוק י"ט: "... לֹא תַּשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדּוֹחַ עָלָיו גַּרְְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹּאכַל וְאוֹתוֹ לֹא תִּכְרוֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׁדֶה...". מצער, שהם לא מסתפקים בעקירת עצים, אותם אוסרת תורת ישראל, אלא השבוע במספר כפרים פלשתינים נוסף על עקירת עצים, בוצעו הצתות כלי רכב, ניפוץ חלונות של כלי רכב מאוישים, ריסוס אנשים בגז פלפל במבנים, חסימת צירים, פלישות תכופות לאזורי המחיה של הקהילה והדיירים של הכפרים. אי-אפשר להתעלם מהעובדה, שאף לא מתנחל אחד נעצר. אני מביע את משאלתי, שבשבת האהבה של פרשת יתרו, יקום ראש הממשלה ויעצור את הגיבוי של שר האוצר והשר לביטחון לאומי לעשייה לא מוסרית ולא אנושית של מתנחלים ביהודה ובשומרון, הפוגעים בערכי ארון הספרים היהודי.