בעוד שהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה טענה שהיה צורך בחקיקה כדי לסגור את גל"צ, וזאת בניגוד לחוות דעת הפוכה שנתן מנדלבליט לממשלה הקודמת בדיוק באותו עניין, בג"ץ הוציא צו על תנאי שמתמקד לכאורה רק בהליך.
אנחנו כבר רגילים לטענות המופרעות של בהרב-מיארה, שאפילו בג"ץ ההיפר-אקטיביסטי כבר גלגל מכל המדרגות, כאשר טענה שהממשלה פועלת בניגוד לחוק (דוגמה אחת מני רבות: פרשת אודליה מינס). אבל צריך להסתכל בזהירות רבה על הפסיקה הלכאורה מתונה יותר. נדמה שבית המשפט פותח פתח לסגירת גל"צ, ומתנה זאת רק בקיום הליך הוגן.
אבל זה ישראבלוף. ההקפדה היתרה על ההליך אינה נובעת מפטישיזציה של ההליך ומריסון שיפוטי שמכבד את עקרון הפרדת הרשויות. ההקפדה הזו היא תחליף למהות. בכל מקרה שבו בג"ץ רוצה להתערב, אך להציג זאת כאילו הוא פועל כפורמליסט בלבד, הוא יסרוק במסרקות ברזל את ההליך, ידרוש דרישות שבעבר לא נדרשו, יתייחס לממשלה כאילו היא פקיד רישוי כלי ירייה, ייחס מניעים נסתרים וזרים, ויקפיד על קוצו של יו"ד בכל הנוגע ל"בדיקת העובדות".
בעבר נעשה ניסיון להחיל את "דוקטרינת הליך החקיקה הנאות" על הליך החקיקה בכנסת, כאילו מדובר בפקידים זוטרים, ומבלי להביא בחשבון את עקרון הפרדת הרשויות. בג"ץ בפרשת ארגון מגדלי העופות דחה את הדוקטרינה הזו וקבע שהיא פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות, ולא דין חבר כנסת כדין פקיד מרשם האוכלוסין. לכן נקבע שבג"ץ יתערב רק במקרים קיצוניים של פגם היורד לשורשו של עניין, כלומר במצב שבו ממש נמנע מחבר כנסת להצביע - מה שנקרא "עקרון ההשתתפות".
אבל, כפי שאתם מכירים את בג"ץ, מה שמתחיל כחריג נדיר שבנדירים הופך מהר מאוד לכלל. ראו את פסק הדין ההיפר-אקטיביסטי של השופט סולברג, ה"פורמליסט" שאוהב את "ההליך", בעניין ביטול חוק מיסוי דירה שלישית. סולברג דילל את המבחן שנקבע בארגון מגדלי העופות, אף שלא נפגע עקרון ההשתתפות. מעניין לציין שאפילו השופט ההיפר-אקטיביסט
מני מזוז תקף את סולברג, ובצדק. הוא אמר לו שבאופן שבו הוא מיישם את המבחן, הוא מרוקן מתוכן את הלכת ארגון מגדלי העופות ומחיל בפועל את דוקטרינת "הליך החקיקה הנאות", אף שזו נדחתה במפורש.
לכן, אל תקנו את הסיפור שלפיו מדובר כאן בסך-הכל ב"הליך", ושבג"ץ פועל כפורמליסט. זה קשקוש. מדובר בהתערבות מהותית שנועדה "להציל את הדמוקרטיה" - קרי, להציל את ההגמוניה - כשהיא מחופשת לטענה פורמליסטית על פגם בהליך.