רוב שקט, מיעוט רדיקלי: האתגר האמיתי
צימרמן מדגיש נקודה קריטית שחשוב להבין: "רוב האוכלוסייה המוסלמית באירופה היא אוכלוסייה שלווה. נקודה. היא באה כדי לחיות, כדי להתפרנס, כדי לחנך את הילדים שלהם יותר טוב ושתהיה להם יציבות". אך הוא מזהיר מייד: "ישנו אחוז מסוים, שגם אם הם לא טרוריסטים בפועל, הם מייצגים תפיסת עולם סלפיסטית, ג׳יהאדיסטית, בצבעים שונים, שמנסים בעצם לשמר את דרך החיים שלהם, ואם אפשר - לכפות אותה ברגע שהם מקבלים איזו דריסת רגל. הם אולי שישה אחוז, שבעה אחוז, שמונה אחוז". השופט הספרדי בלטסר גרזון, שחוקר את התופעה שנים רבות, מעריך, לפי צימרמן, "שיש לנו היום באיחוד האירופי 12,000 מחבלים. אלה אנשים שנגעו בנשק ברגע מסוים".
תופעת ההתאסלמות: מאות אלפי אירופים מתאסלמים
אחת התופעות המדאיגות ביותר היא תופעת ההתאסלמות של אירופים. "מדובר במאות אלפים, אולי מיליונים, אנחנו לא יודעים", אומר צימרמן. "בסקנדינביה מדובר במאות אלפים. בספרד מדובר לפחות בין 100 ל-200 אלף איש. באיטליה כנ"ל, בסביבות 100 אלף".
סוציולוג צרפתי שחקר את המחבלים שביצעו פיגועים בין 2016-2017 בארבע ערים: ברלין, פריז, לונדון ובריסל. הממצאים מדאיגים: "60% מהם הם הילדים של המהגרים שהגיעו בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת מהמזרח התיכון, שבעצם איבדו קשר עם העבר שלהם, והם גם לא נקלטו באירופה. 15% מהם הם הנכדים של אלה שהגיעו בשנות ה-70 וה-80. והיתר, 25%, הם המתאסלמים".
השפעת קטר: שליש מלונדון בידי מדינה בגודל חיפה
צימרמן חושף את ההשפעה הכלכלית והתרבותית של מדינות המפרץ על אירופה: "שליש מהרכוש בלונדון שייך למדינה שיש בה 350,000 תושבים, שזה זהה לחיפה", הוא מספר. "מדינה בגודלה של חיפה חולשת כיום על לפחות שליש מהנדל"ן בלונדון. למעשה, אחיזתה של המשפחה הקטרית בעיר רחבה יותר מזו של משפחת המלוכה הבריטית." ההשפעה הזו משתרעת גם על בתי הספר והאוניברסיטאות, כשקטר וטורקיה משקיעות מיליארדים במוסדות אקדמיים במערב.
עליית הימין הקיצוני: תגובה לכישלון ההגירה
אחת התוצאות הישירות של המצב הדמוגרפי היא עליית הימין הקיצוני באירופה. "היום יש לפחות שבע מדינות באיחוד האירופי שהן בידי הימין הקיצוני", אומר צימרמן, "וכנראה שב-2026 ו-2027 זה ילך ויגדל ויתרחב לעוד מדינות". הוא מזהיר: "יש בישראל מי שמברכים על כך, אך אני אינני נמנה עימם. מדובר באנשים שחלק מהוריהם ומסביהם היו נאו-נאצים. מפלגת ה-AfD, השנייה בגודלה בגרמניה, רוויה באלמנטים נאו-נאציים; המחשבה ששמונים שנה בלבד לאחר השואה יושבים נאו-נאצים בבונדסטאג היא פשוט בלתי נתפסת".