מילון ספיר של איתן אבניאון מגדיר "וָסָל" בצורה הבאה: "צמית, אריס, משועבד לבעל אחוזה במשטר הפיאודלי, שלעיתים אף היה משועבד לאציל; עובד ניזון ומטופל בידי האדון. בהשאלה: אדם המשועבד לאחר ואינו בעל רצון משלו". ואילו במילון אבן-שושן מצאנו: "גרור, כפוף, משועבד. כן נקרא בימי הביניים פיאודל (בעל אחוזה) שקיבל מידי פיאודל גדול ממנו (סיניור) אחוזה לניהול, ועל-ידי כך נשתעבד לו. מכאן בהשאלה, בייחוד ביחסי מדינות: מדינה גרורה ומשועבדת מבחינה מדינית או כלכלית למדינה אחרת". ויקיפדיה מספקת לנו הרחבה: "מדינה קליינטית הוא אחד מכמה מושגים שמטרתם לתאר כפיפות של מדינה אחת למדינה אחרת, חזקה ממנה, ביחסים בינלאומיים. מושג זה הוא המושג הכי פחות פרטני מבין משפחת מושגים זו, הכוללת גם מדינת לווין או מדינה גרורה, מדינה קשורה, מדינת בובה, ניאו קולוניה, פרוטקטורט או מדינת חסות, מדינה וסלית ומדינה טריבוטרית (המשלמת מיסים מיוחדים - טריביוטים - למדינה החזקה)". תחת ממשלתו של בנימין נתניהו, זו שמתגאה שהיא "ימין על מלא", זו שמדברת גבוהה-גבוהה על "משילות" – ישראל הופכת יותר ויותר למדינה וסלית של ארה"ב. וליתר דיוק: של ממשל דונלד טראמפ על כל גחמותיו, פגיעותיו בדמוקרטיה בזירה הפנימית ומהלכיו ההרסניים בזירה הבינלאומית.

נתחיל מהנושא בו הכפיפות לארה"ב הייתה ונותרה גלויה במיוחד, גם אם במידה רבה במקרה הזה – טראמפ הציל את ישראל מידי נתניהו. בשבוע האחרון מתגאים נתניהו, מלחכי פנכתו ושופרותיו בכך שהוא עמד בהבטחה להחזיר את כל החטופים. נניח בצד את העובדה ש-251 בני אדם נחטפו במשמרת שלו, את העובדה ש-86 מתוכם חזרו מתים, את העובדה ש-28 מהם שהו בגיהנום 15 חודשים ו-20 במשך שנתיים. האם באמת נתניהו החזיר אותם? לא צריך זיכרון טוב מדי כדי לחזור לספטמבר-אוקטובר אשתקד, לפני פחות מחצי שנה. טראמפ כפה על נתניהו בבית הלבן את ההסכם שהוביל להפסקת האש בעזה ולהחזרת החטופים (אחרי שהכריח אותו להתקשר בשידור חי לראשי קטר ולהתנצל על התקיפה בדוחה). נתניהו לא היה חותם מרצונו על עסקה הכוללת מתווה להקמת מדינה פלשתינית, ולא בטוח שבאמת רצה בסיום המלחמה. במקרה הזה, הכוחנות הקפריזית של טראמפ שיחקה לטובתנו – במחיר של ויתורים כפויים, שכעת מתברר שהם עלולים להוביל לחידוש המלחמה ברצועה.

ייתכן שג'ו ביידן הוא האדם השנוא ביותר על דונלד טראמפ, משום שהעז לבצע את החטא החמור ביותר: הוא ניצח אותו וגרם לו להיות לוזר. טראמפ סירב ומסרב להוציא מפיו את הצירוף "הנשיא ביידן" (מזכיר לכם מישהו?) וממשיך לטעון שבחירות 2020 נגנבו ממנו, ובשבוע שעבר התברר שה-FBI חוקר ברצינות את הבלוף הזה. במקום תמונתו של ביידן בבית הלבן, הוא הורה לתלות תמונה של עט אוטומטי – רמז לטענותיו כאילו ביידן לא חתם בעצמו על המסמכים הנושאים את חתימתו. למרות שביידן הוא קשיש חולה סרטן שכמעט ואינו מופיע בפומבי, טראמפ ממשיך להכפיש אותו. בנימין נתניהו מבין שאחת הדרכים להחניף לטראמפ היא ללכת בעקבותיו גם בנושא זה. מכאן באה העלילה שלו בשבוע שעבר, לפיה חיילים ישראלים נפגעו בשל אמברגו שהטיל על אספקת נשק לישראל. נתניהו יודע היטב שהאמירה הזאת היא לכל הפחות כפיות טובה נבזית, אם לא שקר בוטה. ביידן העניק לישראל תמיכה צבאית ומדינית חסרת תקדים מהשעות הראשונות של 7 באוקטובר, נשא את נאום ה-Don't שאולי מנע את הצטרפות אירן וחיזבאללה, ביקר כאן אחרי שבוע תחת מטחי טילים, שלח נושאות מטוסים להגן על ישראל, מנע מהאו"ם לכפות הפסקת אש ושיגר משלוחי נשק בעשרות מיליארדי דולרים. הוא מנע רק פצצות כבדות במיוחד וכמה דחפורים, משום שהתנגד להרס השיטתי של עזה. אתם יודעים מי מנע מישראל סיוע? טראמפ, שבשנת 2024 הביא את הרפובליקנים בבית הנבחרים להתנגד לחבילת הסיוע לאוקראינה, ישראל וטייוואן והיא נתקעה במשך חודשים ארוכים בעיצומה של המלחמה. אבל כמו כל וסל, נתניהו יודע שעליו למלא את רצונו של האדון, ומכאן אותו עלילה מבישה.

אחת הפעולות הראשונות של טראמפ בקדנציה הקודמת שלו הייתה להוציא את ארה"ב מהסכם פריז בנושא שינויי האקלים. הסכם זה, משנת 2015, נועד לצמצם את ההשפעות ההרסניות של התחממות כדור-הארץ, על-ידי בלימת ההתחממות (ביחס לתקופה הטרום-תעשייתית) לשתי מעלות עד שנת 2050 ולהוריד אותה למעלה וחצי עד סוף המאה. מעבר לרמות אלו, מזהירים המדענים, צפויים נזקים קשים לנפש ולרכוש. 195 מדינות חתמו עליו. ארה"ב היא היחידה שפרשה ממנו. טראמפ לא אהב את ההסכם הזה משלוש סיבות עיקריות. האחת: הוא שונא מסגרות בינלאומיות. השנייה: הוא חסיד גדול של נפט, גורם הזיהום המרכזי. השלישית: זהו הסכם של ברק אובמה. כל נושא שינוי האקלים הוא מזימה סינית שנועדה לפגוע בארה"ב, טען טראמפ בשילוב הרגיל אצלו של בורות ופרנויה. וכך הוא הוציא את המשק הגדול ביותר בעולם מן המסגרת הראשונה והכמעט-נואשת שנועדה להציל את האנושות כולה. כעת מדברת עידית סילמן על כך שגם ישראל תפרוש מההסכם. הנימוק שלה: "לא נעניק לגיטימציה לגופי הסתה בינלאומיים המקדמים פגיעה בלגיטימציה של ישראל. ישראל לא תתן יד לגופי או"ם המנצלים את שיח האקלים כדי להסית נגד מדינת ישראל". הוכחות לטענות הללו - היא לא הציגה. סילמן – מתמודדת רצינית על תואר השר המגוחך ביותר בממשלה ה-37 – גם מתעלמת מאזהרותיהם של אנשי המקצוע בדבר הפגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל (שגם כך אינו מזהיר, כידוע) ובניצול יתרונותיה בתחום הקלינטק. אז מילא שיש דיבורים כאלה במשרד החוץ של גדעון סער, שהוכיח שאין שפל של זגזוג שלא יירד אליו לשם הישרדותו הפוליטית. אבל מהלך כזה מצד השרה לאיכות הסביבה, משול להכרה של שר הבריאות ברופאי אליל. והכל כדי שהמשוגע בבית הלבן יהיה מבסוט.

בדיוק ארבע שנים אחרי שפרש מהסכם פריז ועם חזרתו לבית הלבן, הוציא דונלד טראמפ את ארה"ב מארגון הבריאות העולמי. הנימוק של ממשלו: "כשלי הארגון במגיפת הקורונה והנזק שגרם לאמריקנים". זה כמובן שקר גס ואופייני לטראמפ. ארגון הבריאות ריכז את המאבק במגיפה ואת פיתוח החיסונים, בעוד שהזלזול של טראמפ במדע וברפואה היה הגורם המרכזי לכך ש-103 מיליון אמריקנים חלו ו-1.2 מיליון מתו. לימור סון הר-מלך, היו"ר הטרייה של ועדת הבריאות בכנסת, עוד לא הספיקה לחמם את הכסא וכבר יזמה דיון על פרישתה של ישראל מהארגון. הנימוקים שלה: הארגון עוין כלפי ישראל, מקדם תקנות שיפגעו בריבונותה, מגלה סובלנות כלפי פדופיליה ומקדם חינוך פרוגרסיבי. כמו במקרה של הסכם פריז, גם כאן לא הוצגו שום ראיות, וגם כאן מזהירים המומחים מפני תוצאות קשות לישראל: בידוד בינלאומי, אובדן סיוע בהתמודדות עם מגיפות, צמצום שיתוף פעולה מחקרי. אבל שוב, כל אלו שוליים לעומת הרצון להחניף לטראמפ. איך אני יודע? כי סון הר-מלך שיתפה בדיון בוועדה את השגריר מייק האקבי, בעוד שהעיפה ממנו את פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור.

מאיפה כל זה נובע? מבנימין נתניהו. הוא צריך את דונלד טראמפ כדי להיחלץ ממשפטו. לכן הוא ממש הזמין ממנו פנייה ליצחק הרצוג להעניק לו חנינה, תוך התערבות בוטה ביותר בענייניה הפנימיים של ישראל (אחרי ההופעה השערוריייתית של השגריר מייק האקבי בבית המשפט כאשר בידיו בובת באגס באני). לכן הוא מעניק לו את פרס ישראל – הפעם הראשונה בתולדות המדינה בה הפרס ניתן למי שאינו אזרח/תושב ישראל, תוך ניצול סעיף בתקנון המדבר על "תרומה מיוחדת למען העם היהודי". נתניהו מחקה את טראמפ ככל יכולתו; מכאן הדיבור על "דיפ סטייט" מצידו של מי שנמצא בשלטון ב-16 מתוך 17 השנים האחרונות. כאשר חזר מארה"ב בפברואר שעבר, הוא הבהיר לראשי מערכת הביטחון את ציפייתו לנאמנות מוחלטת והזכיר שטראמפ החליף את רוב הבכירים בתחום זה. מי יודע, אולי עוד נזכה לחזות בסרט תיעודי בשם "שרה" תמורת תשלום נאה לכיס המשפחה. אם וסל, אז לפחות להרוויח מזה משהו.