החשיפות האחרונות מתיקי אפשטיין אינן עוסקות רק בקשרים אפלים של מי שהיה ראש ממשלה עם עבריין מין מתועב. הן חושפות תהום עמוקה הרבה יותר - תהום של שנאה עצמית, אנטישמיות פנימית ותפיסת עולם המזכירה את האפלים שבמשטרי המאה הקודמת. בהקלטות משנת 2013, ברק מדבר על הנדסה גנטית של החברה הישראלית. מתוך פחד קיומי מהצמיחה של הציבור החרדי ומהזהות היהודית השורשית, הוא מציע תוכנית מצמררת: "שבירת המונופול" של הרבנות על הגיור כדי לאפשר "גיור המוני" שישנה את הדמוגרפיה. שימו לב למילים המדויקות של ברק: הוא משווה בין ה"איכות" שהוא מבקש לייבא כעת לבין העלייה מארצות ערב ומצפון אפריקה, אותה הוא מגדיר כ"סוג של הצלה" שהמדינה נאלצה לקבל בלית ברירה. "עכשיו אנחנו יכולים להיות סלקטיביים", הוא מתגאה. במילים אלו, ברק חושף את האמת המכוערת של האליטה הישנה: לשיטתם, האחים שלנו שעלו ממרוקו, מעירק ומתימן הם "סחורה" באיכות נמוכה. עכשיו, בעיניו, הגיעה העת ל"שליטה באיכות" לייצר "עם חדש", "מתוחכם ועדין" יותר, שיחליף את עם ישראל האמיתי. זהו טקסט שמתכתב ישירות עם תפיסות של היגיינה חברתית ותורת הגזע. זוהי התגלמותה של השנאה העצמית היהודית, המבקשת למחוק את פניו האותנטיים של העם ולהחליפם בייבוא "איכותי" לפי מידתם של אדוני הארץ. הדברים הללו מבהירים מה באמת מונח על הכף בבחירות הקרובות. הקרע החברתי המדמם אינו על דמוקרטיה -הוא על הזהות. מצד אחד עומדת הגישה של ברק וחבריו: "מדינת כל אזרחיה" הנשלטת על-ידי קליקה אוליגרכית שקובעת מי "איכותי" מספיק כדי להיחשב ליהודי. מדינה שמפחדת מהיהדות של עצמה ומנסה להנדס עם חדש במעבדות של "גיור המוני" חסר נשמה. מהצד השני עומדת התביעה למדינה יהודית באמת. מדינה שבה הזהות שלנו אינה נתונה לשליטה באיכות של פוליטיקאים שאיבדו את דרכם, אלא נשענת על ברית הגורל והייעוד של עם ישראל כולו - ללא הבדל מוצא או איכות דמיונית. אנחנו עם אחד, בעל זהות יהודית אחת, שאינה זקוקה לאישור של מהנדסי קפלן.