הבית עולה בלהבות, ונשיא המדינה עם אשתו ופמלית עובדים ומלווים טסים לאוסטרליה. נכון שבימינו הכל מחובר וקרוב, אך טיסות רשמיות לחלק הדרומי של כדור-הארץ הן יחסית נדירות. בפעם האחרונה הנשיא ריבלין טס בעת המגיפה הגדולה, ואפילו עצר בלוס אנג׳לס לציין עשור למכון של פרסים יהודים העוסק בישראל (אוי לנו למכונים כאלו ואהבתם לישראל - עם כאלו חברים, באמת לא צריך אויבים - כך שהנשיא לא היה שליח מצווה). מזל גדול היה שלא אונה לנשיא רע - צעיר הוא לא היה, והנגיף לא ידע להבדיל בין מכובדים לאחרים.
האם הביקור הנוכחי אינו "מעט מדי, מאוחר מדי?" גם באוסטרליה מאמינים שאין להפגנות ערך (קרי הן אינן אפקטיביות) ללא הפרות סדר מסיביות, וכך משך למעלה משנתיים נערכו שם הפגנות סוערות (בעוצמתן ומרשימות מבחינה מספר המשתתפים) נגד מדינת ישראל. ידידה שלי ניסתה באומץ רב ובנחישות מוחלטת לחצות את אחת ההפגנות האלו כדי להגיע למסעדה ישראלית, אך הדבר נמנע ממנה. משך שנתיים היא דיווחה למאזינים שלנו בארה"ב על שקורה באוסטרליה, והמצב לא היה טוב. עד אירוע המגה-רצח של יהודים בחוף בונדאי בחנוכה. וסטרליה הזדעזעה למראה התחנה אליה הגיעה, והנה הוזמן הנשיא הישראלי לעשות מה? לכפר על עוונותיהם? לרצות את מצפונם? לשנות משהו בשטח? האם המחר יהיה בטוח יותר ליהודים באוסטרליה? האם משהו ישתנה?
אכן, תהינה פגישות והזדמנויות לשמוע עמדות שלא יחזיקו מים, אך האם תדעך השנאה? האם יהיה בטוח יותר ליהודים? האם הנשיא ינסה להסביר מדוע אנחנו מבצעים רצח עם, אונסים שבויים ומבצעים בהם מעשי סדום ויורים בתינוקות בני יומם מדי שעה? בשביל מה להדרים למחצית הכדור השנייה, הכי רחוק שרק ניתן? בכדי שיהיה אלבום תמונות נוסף?
דבר אחד ודאי, בהצגה הזו שעורכים האוסטרלים נדמה יהיה למשתתפים שליהודים בטוח באוסטרליה, שתהיה להם עדנה. הנשיא הרצוג לא יתנסה במה שקרה לנשיא שמעון פרס ז"ל בדבוס, שם הנשיא הטורקי עזב את הבמה במחאה על רצח ילדים לו אחראי הנשיא הישראלי. (היה זה הרבה לפני מלחמת שבעה באוקטובר ועלילות הדם החדשות נגדנו.)
אני נזכר בנשיא פרס שנהג לחלום ולשלהב המונים יחד איתו. הוא הגיע ללוס אנג׳לס, מחוז רחוק אליו מגיע נשיא מדינת ישראל לעיתים נדירות ממש. כאן הוא עשה עבודת שטח מרשימה ביותר, מול קהלים מגוונים ביותר, ובכולם הוא חלם והוביל את כל הנוכחים למסע שהם לא ישכחו בחייהם. יותר מכל הרשים הביקור באולפני Dream Works. מאות עובדים התקבצו לשמוע ולראות את הנשיא הישראלי, כשהם הם אלו שהופכים דמיון למציאות, חלום למעשה, ואגדות לדבר של ממש - על המסך ובמוזיקה - חלום שינחה ולא יעזוב דורות שלמים משך עשורים רבים.
אך הנשיא הרצוג אינו הנשיא פרס ז"ל. הרצוג מגיע ממשפחת המלוכה, עם חינוך מושלם, וצורת התנהגות תואמת. אך הוא טכנוקרט ולא חולם או יוזם, ועד כה הוא נכשל נחרצות בהובלת העם שבראשו הוא עומד (גם אם בצורה טקסית בלבד) לחוף מבטחים או לכל הפחות לעמק השווה. מה בדיוק הוא יעשה באוסטרליה, ומה הערך המוסף מהביקור, קרי - אם הוא לא היה מרחיק עד אוסטרליה, האם מצב היהודים שם היה טוב יותר, גרוע יותר, או לא משתנה?
דבר אחד ודאי: השנאה שנראתה בודאות באוסטרליה מאז שבעה באוקטובר לא נעלמה ולא שככה. האוסטרלים בהלם זמני בלבד, שכן פתיחה באש חיה על אנשים שהתכנסו לחגוג ביחד על-ידי אב ובנו בשל אידיאולוגית שנאה לא נעמה לעין. אך היא תישכח, והאוסטרלים עד מהרה יבינו שבכלל ישראל אשמה, כי היא רוצחת ילדים ותינוקות עזתים - אחד לשעה בתור תחביב ותעסוקת שעות הפנאי - כבר למעלה משנתיים ללא הפסקה. לכן, כל כמה שהאירוע באוסטרליה היה יוצא דופן, הוא היה נחוץ ביות, להעיר כל בר דעת עם מצפון בליבו לפעול נגד הזוועות שישראל מבצעת.
מה כן? יהודי אוסטרליה הבינו שעליהם לעזוב, וחלקם כבר החל בהכנות ואף הרחיק לארצות שכנות. אך הם לא יגיעו ארצה. זה רחוק מדי. עברית שפה קשה. וחבלי העלייה והקליטה אינם פשוטים, ודאי לא לאנגלו-סקסים. אולי הנשיא יעמיד את בית הנשיא וצוותו לעזרת כל יהודי מאוסטרליה שרוצה להגר לחוף מבטחים? אולי הוא ינצל את ביקורו לעשות נפשות כך שהיהודים יגיעו ארצה? זה ודאי לא יקרה, כי הנשיא, כאמור, הוא ממשפחת המלוכה, ונתיניו, פשוטי העם, צריכים להתמודד בכוחות עצמם עם המציאות בה הם מוצאים את עצמם. הוא יבוא לבקר ביקור מלכותי (סליחה, נשיאותי), ואז הוא יחזור, והם ישארו לבד, בדיוק כמו שהיו לפני כן.
כאמור, אין לצפות להרבה, אך מבית הנשיא פרסמו שהנשיא יערוך ראיונות עם התקשורת מהלך ביקורו. אכן, כל הכבוד. כמה חבל שאת מאמץ הביקור לא הפנה הנשיא למקום כמו ארץ אבותיו וגדולי שונאינו בהווה, במקום לכתת רגליים לארצו של קרוקודיל דאנדי, שם כבר קרה אסון כבד, ושם נעלם הערך המוסף של ביקור למעט לחזק קהילה-בבריחה או פוליטיקאים שאיפשרו את המעשה הנתעב.
אם הנשיא מחפש יעדים לביקורים מתוקשרים, הנה רעיון: אירלנד קרובה בהרבה מאוסטרליה. אך באירלנד לא מעמידים פנים. שם פשוט שונאים אותנו, ולדעתם בצדק רב. מדוע מתאים שהנשיא יבקר באירלנד? הלא את הרעיון של שינוי שם הפארק בבירה משמה של משפחת הרצוג לשם אחר (עזתי, פלשתיני, או אחד הדוגל בלוחמי החרות והחופש) הצליחו להקפיא בשל לחץ עצום שהופעל על הרשויות המקומיות. אך משם הגיעה משפחתו, ושם זה גוב האריות, כך שכל נסיון - גם אם ידוע שיכשל - הוא ראוי, כדאי ומועיל.
הנה נשיא אחר - הנשיא ריבלין. משפחתו הגיעה לציון לפני שמונה דורות, כך שלכל הדעות, הוא שצריך לארח בירושלים הבירה. לעומת קודמו, הוא המעיט לטוס. טוב היה לו בירושלים מרכז העולם. והנה הנשיא הרצוג מעדיף להגיע למקומות אחרי אסון במקום במקומות מועדים לפורענות לפני שיתרחשו שם אסונות שעוד יבואו עלינו.