הסירוב הפלשתיני להחלטת החלוקה באו"ם ב-כ"ט בנובמבר 1947 והיציאה למלחמה כדי לבטל את החלטת החלוקה הובילו להתפרקותה של החברה הפלשתינית ולאובדן הייצוג הנאות של העם הפלשתיני, כי הנהגתו חוסלה. מה שנותר ממנו הוגלה, כך שהטיפול בכל הבעיות של העם הפלשתיני הועבר לידי מדינות ערב. הסירוב האומלל של הנהגת העם הפלשתיני לתוכנית החלוקה גרם לאובדן הקול המדיני, וגם לאובדן האחריות. את הפלשתינים ייצגו מדינות ערב בחתימה על הסכמי שביתת הנשק ב-1949. באותה שנה גם בנושא הפליטים הפלשתינים מדינות ערב היו אלה שייצגו אותם בוועידת הפיוס שהתקיימה בלוזן. כך נוצרה עובדה מוגמרת, שהמאבק הפלשתיני נהפך לכלי בידי משטרים ערביים על-פי האינטרסים שלהם, ועד היום מדינות ערב הן שממלאות את תפקיד ההנהגה. למרבה הצער, הכוחות, המטביעים חותמם בדעת הקהל הפלשתינית, אינם מכירים במאוויי העם היהודי לבית לאומי יהודי בארץ ישראל, וכן גם הכוחות המטביעים חותמם בדעת הקהל במדינת ישראל, אינם מכירים במאוויי העם הפלשתיני למדינה. ההנהגה בעזה וההנהגה ברמאללה עם כל ההבדלים ביניהם כשלו בדרך ההנהגה שבחרו להתנהל. אני כואב את קיומה של עובדה מצערת, שזעיר הוא משקלם של הכוחות בשני העמים, שיתמכו בדעה שתאומים ילדה אותנו הארץ הזו, ולכל אחד מהעמים קיימת הזכות לתת ביטוי נאות מדיני עצמאי למאווייו הלאומיים. אירועי 7 באוקטובר 2023 הוסיפו עוד מהלומה כבדה לכוחות הזעירים בחברה הישראלית ובחברה הפלשתינית, המכירים בזכותו של כל אחד משני העמים לתת ביטוי מדיני עצמאי למאווייו הלאומיים. הנהגה חמאסית בעזה, ששמה לעצמה מטרה להשמיד את מדינת ישראל, ושתיקת הרשות הפלשתינית ב-7 באוקטובר דוממו כמעט לחלוטין את קולות השלום, ושיח הנקמה תפס תאוצה אוהדת ותומכת נלהבת בחברה הישראלית. מנגד בחברה הפלשתינית משותקים כמעט לחלוטין הכוחות השפויים לנוכח אירועי היום יום בשטחי הגדה המערבית, כשמתנחלים פורעי חוק תוך שתיקה מוחלטת של אוכפי החוק, שורפים בתים ורכוש, גודעים עצי זית ופוגעים במוסקים, בוזזים ומגרשים קהילות שלמות מאדמתם תוך מתן גיבוי של הממשל בישראל. הקמה של למעלה ממאה התנחלויות לא חוקיות על אדמה פלשתינית מוסיפה עוד נדבך לשיתוקם של כוחות פלשתינים, השוללים את האלימות כדרך חיים, ומבקשים להגיע להסדר של שלום. מה שדרוש היום לשני העמים זו הנהגה אמיצה ופורצת דרך. בין הירדן לים חיים 15 מיליון תושבים, מחציתם יהודים ומחציתם השנייה בעיקר בני הלאום הערבי. הדרך היחידה להיחלץ ממציאות חיים מדממת של שכול וקטיעת חיים של רבבות משני העמים זו היציאה לדרך ההכרה בזכותו של כל עם להגשים את מאווייו הלאומיים במסגרת של כינון שתי מדינות החיות בשכנות טובה. יש האומרים לי, שאני חי בעולם של חלומות. הדרך היחידה לחיים מחייבת לתת לחלום הזה לקרום עור וגידים.