ב-5 בפברואר 2026, פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו מסמך בן 55 עמודים שכותרתו: "מלחמת התקומה - מענה ראש הממשלה לשאלות המבקר [מבקר המדינה מתניהו אינגלמן] - דצמבר 2025". גרסת רה"מ בנימין נתניהו להלן קטע מעמוד 47 במסמך זה: 4. 09:47 מתקבל במזכירות הצבאית לראש הממשלה מסמך השב"כ על הערכת המצב שסיים ר' השב"כ [רונן בר], לטענתו, בשעה 05:15, כשעה ורבע לפני הטבח. להלן ציטוטים עיקריים מאותו סיכום: "ר' השירות ציין כי ישנן מספר הנחות עבודה... שגרה דרוכה - הנחה פחות סבירה... תרגיל - אפשרות פחות סבירה... יציאה למערכה רחבה - סבור כי הסיכוי לכך נמוך לאור היעדר אינדיקציה מודיעינית... הפתעה נקודתית - לא ניתן לשלול... חשש מפעילות התקפית שלנו...הנחה מובילה... ר' השירות פירט את עקרונות הפעולה... מוכנות לסיכול אירוע התקפי - מוכנות בינונית חשאית כדי לא לייצר מיס-קלקולציה... מוכנות לתגובה - לעת עתה להימנע מפעילות רחבה שלנו כדי להימנע ממיס-קלקולציה נוכח העובדה שזו לא הנחה מובילה... דגשים נוספים: איסוף בשבת הינו חריג, יש להקפיד שלא לייצר מיס-קלקולציה במהלכים לא זהירים... במסמך לא מופיע כל אזכור להנחיה שניתנה לכאורה לעדכן את המזכיר הצבאי על אירועי הלילה. עם זאת, במסמך שצירף רונן בר לתחקירי השב"כ על כשלון 7 באוקטובר נוסף סעיף זה באורח פלא. (ציטוטים שאישר ראש הממשלה לפרסם מתוך סיכום הערכת מצב של ר' השב"כ מיום 07.10.2023. שני הנוסחים מצורפים כנספח כט') [סימוכין1] תחקיר שב"כ על מחדל 7 באוקטובר ב-4 במרס 2025, פורסם התחקיר שערך שירות הביטחון הכללי (שב"כ) ואשר בחן את תפקוד הארגון בתקופה שקדמה למתקפת שבעה באוקטובר 2023 ("מבול אל-אקצה"). ממצאי התחקיר מפרטים את התחומים בהם כשל השב"כ, והם: 1. השב"כ לא סיפק התרעה למלחמה (ולמעשה לא הוציא מסמך התרעה ממוקדת כלשהו). ניתן משקל יתר לאפשרות של מיסקלקולציה בליל המתקפה. 2. השב"כ התרשל ("פערים בטיפול") בעיבוד המידע המודיעיני ההתרעתי שהתקבל בליל 6-7 באוקטובר 2023, ובמיצוי מידע מודיעיני שהתקבל מסוכנויות איסוף אחרות. 3. השב"כ כשל בליל שבעה באוקטובר במיצוי מידע מודיעיני מחיישנים שהוטמנו "במאות מבצעים שונים בשנים האחרונות [ברצועת עזה]". 4. השב"כ כשל בהבנת הסימנים המעידים למלחמה (השמשת כרטיסי סים ישראלים) שהתקבלו בספטמבר 2022, בקיץ 2023 ובליל שבעה באוקטובר. 5. השב"כ כשל בהכוונת איסוף המודיעין המקדים בנוגע לתוכנית המתקפה של חמאס. 6. השב"כ לא פעל בהתאם לתורת הלחימה (תו"ל) העוסקת בסיכול טרור. 7. השב"כ לא עשה שימוש במודל ההתרעה כאשר בחן את המידע ההתרעתי בשעות שקדמו למתקפת שבעה באוקטובר. 8. השב"כ, שהעריך בשבעה באוקטובר בשעה 04:30, כי קיימת אפשרות ל"הפתעה נקודתית במתווה של פשיטה או חטיפה", שלח כוח מיוחד (צוות טקילה) "להיערך למול נקודות חדירה אפשריות" מרצועת עזה. תחקיר השב"כ לא ציין אם הערכה זו הועברה למטכ"ל, לפיקוד הדרום או לאוגדת עזה, ואם פעילות הכוח המיוחד תואמה בזירה עם צה"ל והמשטרה לפני תחילת מתקפת "מבול אל-אקצה". 9. השב"כ התרשל ("טיפול חסר") בעיבוד המידע המודיעיני שהתקבל בנוגע לתוכנית המתקפה הצפויה של חמאס. 10. השב"כ לא תרגם את המידע המודיעיני על תוכנית המתקפה הצפויה של חמאס לתרחיש ייחוס של איום צבאי, אשר על פיו מתחייבת היערכות מודיעינית ומבצעית מתאימה. 11. השב"כ לא בחן כנדרש את תקפות ההערכה המודיעינית (השגויה) שגיבש, גם בגלל החלטתו לסגור את מחלקת הבקרה. 12. השב"כ נפל במלכודת תוכנית ההונאה האסטרטגית שיישם חמאס החל מתחילת שנת 2022. 13. השב"כ לא עדכן את "תפיסת סיכול הטרור" למציאות בה המליציות החמושות ברצועת עזה הפכו משנת 2019 לכוח המתפקד כצבא. 14. השב"כ כשל "בגיוס ובהפעלת מקורות אנושיים (יומינט) באופן שיכול היה להעיד או להתריע על מהלך חריג ברצועת עזה". 15. השב"כ לא הסדיר את חלוקת האחריות בינו לבין צה"ל בשאלת מתן התרעה למלחמה. [סימוכין2] גרסת רונן בר במכתבו לבג"ץ (אפריל 2025) ב-21 באפריל 2025, הגיש ראש השב"כ רונן בר תצהיר לבג"ץ על-רקע העתירות נגד החלטת ממשלת ישראל לפטרו. להלן הפרק בתצהיר של רונן בר המתייחס למעשיו בליל 6 - 7 באוקטובר 2023 בשעות שקדמו למתקפת חמאס "מבול אל-אקצה": 7. ביחס לטענה בדבר ידיעה מוקדמת, לכאורה, שהייתה בידי השירות ביחס לטבח ה - 7 באוקטובר, ובהמשך לכך הטענה באשר לחוסר עידכון לכאורה של ראש הממשלה א. טענות אלו הן שקר ומהוות לא פחות מהסתה ממוסדת כנגדי וכנגד הארגון. ב. בשנת 2023 התריע שב"כ בעוצמה בפני הדרג המדיני על ההחמרה במצב הביטחוני, ובפרט כי "האויבים מזהים שעת כושר" למראה הקרע בחברה הישראלית וכי אנו עלולים למצוא עצמנו ב"סופה מושלמת". בהתאם, בחודש אפריל 2023, הומלץ לבצע מהלך תקיף ממוקד לבלום את הכרסום במאזן ההרתעה. בהמשך, בחודש יולי 2023, ערב ההצבעה בכנסת על ביטולה של עילת הסבירות, מסרתי לראש הממשלה כי אני מחויב לשקף בפניו את חומרת המצב הביטחוני, וזאת בהקבלה ל"התרעה למלחמה", אמירה תקדימית וחריגה ביותר שעה שהיא נשמעת מפי ר' שב"כ. ג. בליל ה - 7 באוקטובר השב"כ הוא זה אשר העיר את המערכת כולה. בדרגי עבודה בשלבים מוקדמים של הלילה ואף קודם לכך, ובמהלך הלילה את הדרגים הבכירים. ד. לאחר קבלת אינדיקציות חריגות (לא חד-משמעיות) החל השב"כ לנתח את הסימנים ולעדכן שותפים בדרגי עבודה מיד. ה. מפקד אוגדת עזה, מודיעין האוגדה וקמ"ן פיקוד דרום עודכנו טלפונית בחריגות שזוהו ב-6.10 בשעה 23:00. ו. בשעה השב"כ הפיץ בשעה 03:03 התרעה לכלל הגופים, המלמדת על הערכות חריגה ואפשרות לכוונות התקפיות של חמאס. אציין כי מדרג ההתרעה היה שגוי ומהווה כשל של שב"כ. ז. תמונת המודיעין שהחלה להצטבר הצביעה על חריגה שהוערכה באופן שגוי כדריכות חמאס לפעולה ישראלית ולחומרא כהכנה לפיגוע פשיטה נקודתי. שב"כ נערך לתת מענה לכל התרחישים הללו. לאור כך ובמקביל להתנהלות למול צה"ל, נשלח כוח ייעודי משולב של אנשי מבצעים מהשב"כ ולוחמי ימ"מ, ועידכון טלפוני על ההחלטה הועבר למפקד פיקוד הדרום בשעה 01:33 של ה 7.10. חברי הכוח הייעודי נלחמו, הצילו אזרחים רבים וחלקם שלמו בחייהם. ח. בהמשך לכך התקיים דיון בראשות אלוף פיקוד הדרום בשעה 03:12 אשר ניתנו בו הנחיות אופרטיביות לכוחות הצבא. ט. לאור ההתנהלות ורצף הפעולות שננקטו החלטתי להגיע למטה השב"כ ולבצע הערכת מצב בהסתכלות רב זירתית בשעה 04:30, למקרה של הדרדרות להסלמה רחבה. בסיום הערכת מצב זו, בשעה 05:15, לצד ההנחיות השונות, הנחיתי לעדכן את מזכירו הצבאי של ראש הממשלה. י. בכאב אדגיש - כי איש לא העריך שתפרוץ מתקפה שכזו ובוודאי שלא לפנות אותו הבוקר. עדכונו של ראש הממשלה היה חלק מרצף הנחיות רחב שהעברתי בתום הדיון והיה מיידי ברצף הטיפולים מרגע עידכוני באמצע הלילה ועד לסיום הדיון שקיימתי. יא. הפעולות שננקטו שב"כ בלילה לא הובילו את המערכת הביטחונית לסיכול המתקפה הרצחנית שתוכננה בקפידה שנים רבות, ותחקיר יסודי ומקיף בוצע בשב"כ בכדי שאסון זה לא יחזור שנית. אולם המתקפה לא "תואמה על ידינו", צוותינו לא "נשלחו בכדי לחלץ עובדי שב"כ", ובלילה לא "הוסתר דבר לא מהמערכת הביטחונית ולא מראש הממשלה". ההפך הוא הנכון. מכאן - אני יכול רק להסיק שזהו ניסיון להסיט את השיח הדורש ליבון, מבירור הסיבות המדיניות-ביטחוניות אשר הובילו לטבח. [סימוכין3]