ב-5 בפברואר 2026, פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו מסמך בן 55 עמודים שכותרתו: "מלחמת התקומה - מענה ראש הממשלה לשאלות המבקר [מבקר המדינה מתניהו אינגלמן] - דצמבר 2025". להלן קטע עמוד 44 ממסמך זה: הימים שקדמו ל-7 באוקטובר - לאחר תום מחאות הגדר 5. להלן מתוך הערכת מצב בראשות ראש הממשלה מ-1.10.2023: נציג אמ"ן: "אחרי שבוע מאתגר ברצועת עזה, בסך-הכל משבר מנוהל של סינוואר שמתחילתו היה ברור שהמניע שלו הוא מניע אזרחי-כלכלי ושיש רצון רב לא להגיע להסלמה... ההסכמות מייצרות פוטנציאל לשימור השקט... מי שמכיר את סינוואר... זה סינוואר קלאסי - נכנס למשבר כדי להשיג תמורה, שולט במשבר היטב, מאוד עקשן בתוך המשבר ומצליח לנהל אותו לאורך זמן, אבל גם יודע לעצור כשצריך... לפחות בינתיים, נראה שהרצון שלו הוא לחזור לשקט..." ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "צריך להגיד שגם הופתעו מהקלות שבה הם קיבלו ישר את הדברים... כרגע בתפיסה שלהם ישראל כרגע לחיצה ונותנת להם. צריך להבין את זה... התהליך הזה יכול להביא לכך שהם יפעילו עוד פעם לחצים ועוד פעם ניקלע למצב הזה... שניקח את זה בחשבון..." ראש השב"כ, רונן בר: "...אפשר להיות מאוד מאוד נדיבים ואפילו מפתים בנושאים הומניטריים... אני אומר את זה בצער, אבל לא נראה לי שאנחנו נוכל בכל הקונסטלציה שהיא ידועה כאן ללכת לסיבוב יזום...". שר הביטחון, יואב גלנט: "... נוצר הפוטנציאל לא להגיע להסלמה בחגים... לקחו לנו איזה שלושה ארבעה ימים להבין מה סינוואר רוצה, בשביל מה החלו המהומות הללו... עיקר הסיכון מול הפלשתינים בעת הזאת טמון בהחלטות או מעשים ישראלים לא מרוסנים... כלומר מי שעלול לערער את המצב בצורה הגדולה ביותר זה שר משרי ממשלת ישראל... יש לנו אינטרס עמוק להגיע לשקט ברצועת עזה. אין לנו מה להרוויח מרעש ברצועת עזה... מבחינת כיווני הפעולה שאני רואה אותם: רצועת עזה, הרגעה..." (ציטוטים שאישר ראש הממשלה לפרסם מתוך הסטנוגרמה הרשמית של הערכת מצב בראשות ראש הממשלה מיום 01.10.2023) [סימוכין1] ב-2 באוקטובר 2023 דיווחה גילי כהן בכאן 11: "המסר של שב"כ ושל צה''ל לדרג המדיני: כדי לשמר את השקט ברצועה - צריך להמשיך בפעולות כלכליות עבור עזה. בדיון ביטחוני שקיים אתמול (ראשון) ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שר הביטחון וראשי זרועות הביטחון, דנו באתגרי הביטחון בכלל הזירות - בדגש על אירן. אחד הנושאים שעלו על הפרק בדיון הוא הגדלת מספר הפועלים מעזה. בתוך הצמרת הביטחונית יש גורמים שדוחפים לכך, וישנו גם לחץ מצד מצרים, קטר והאו"ם לפעול בנושא. המהלך צפוי להיבחן בחיוב - כאשר תהיה רגיעה יציבה בגבול. השר איתמר בן-גביר, שלא הוזמן לדיון, מתנגד להגדלת מספר הפועלים". להלן תמליל הדיווח במהדורת החדשות בערוץ 11: מיכל רבינוביץ': ראש הממשלה נתניהו כינס היום מערכת מצב ביטחונית במוקד הדיונים, התחממות בכל הגזרות. גילי כהן כתבתנו המדינית ערב טוב, את עם ההמלצות של צה"ל ושב"כ בדיון הזה. גילי כהן: נכון, מיכל, המסר של בכירי הצבא ובכירי השב"כ שהשתתפו היום בדיון אצל ראש הממשלה היה די ברור. אם רוצים להמשיך את השקט בגבול הרצועה, השקט הוא כמובן מונח יחסי, אבל [אם] יחסית בימים האחרונים יהיה שקט, אז ישראל צריכה להמשיך באותן פעולות כלכליות עבור הרצועה, עבור רצועת עזה. זה אומר, אם צריך לתרגם את זה, להגדיל את מספר הפועלים [מעזה המורשים לעבוד בישראל]. יש לחץ משמעותי על ישראל, מצד המצרים, מצד קטר, מצד האו"ם. אגב, גם מצד גורמים בתוך הממשלה עצמה, שסבורים שזה הדבר הנכון לעשות, להגדיל את מספר הפועלים ברצועת עזה. זו התחייבות עתיקה של ישראל, אם יהיה שקט, וכאן באמת השאלה מה נחשב שקט. ממה שאני מבינה כרגע לפחות ההחלטה היא לבחון בחיוב את המהלך, אם באמת תהיה רגיעה יציבה יחסית בדרום. אבל הסיפור של הדיון הזה הוא אינו רק המצב הביטחוני, אלא גם המצב הפוליטי. השר [לביטחון לאומי] איתמר בן-גביר שבדרך כלל לא מזומן לדיונים מן הסוג הזה, וגם הפעם לא זומן לדיון. הוא אגב מתנגד להגדלת מספר הפועלים ברצועת עזה [המורשים לעבוד בישראל]. מתח שעולה וגובר בינו ובין ראש הממשלה נתניהו, מתח שהביא גם את לשכת ראש הממשלה להוציא הודעה חריגה, לומר שהיא תמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם השר בן-גביר. האמת היא שמתחת לפני השטח, הקרב בין ראש הממשלה נתניהו לבין השר איתמר בן-גביר ממשיך, והוא כולל גם חוסר הסכמה באופן כללי על המדיניות הביטחונית, אבל בעיקר עקיצות מרובות בין ראש הממשלה לבין השר. מיכל רבינוביץ': גילי, תודה. [סימוכין2] ב-4 באוקטובר 2023 כתב יהונתן ליס בעיתון הארץ: "מקור ישראלי אמר להארץ שההפגנות האלימות לאורך גדל הגבול עם ישראל בשבועות האחרונים הן מהלך להגברת הלחץ מצד חמאס כדי להשיג הטבות כלכליות לתושבי הרצועה ולא מעידים על רצון של החמאס בעימות. בישראל סבורים שההקצנה בעזה לא מעידה על התרופפות ההרתעה נגד הארגון אלא איתות דרמטי על עוצמת המצוקה האזרחית ברצועה. לדברי מקורות, מאז מבצע שומר החומות, לפני כשנתיים, הארגון שמר על ריסון כמעט מוחלט ויוזמות אלימות נגד ישראל נגד ישראל מאז ועד השבועות האחרונים יוחסו לארגונים אחרים הפועלים ברצועה, בראשם הג'יהאד האיסלאמי". [סימוכין3] להלן קטע מעמודים 282-283 במהדורה הדיגיטלית של הספר "משדר מלחמה" פרי עטו של ניר דבורי: 1 באוקטובר [2023] - ההערכה האופטימית שישה ימים לפני המלחמה, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, רסאן עליאן, מעביר לנו, הכתבים, את הערכת המצב: "יש ייצוב של המצב בעזה. אנחנו מזהים חזרה לשגרה ברצועה. לישראל יש מדיניות אזרחית כלפי עזה, מקווים שזה ישפר את המצב ברצועה. נכניס פועלים עם אופציה להגדלה. אנחנו חושבים שנכון להרחיב את הסיוע האזרחי. זה ייצר אצלם מחיר הפסד גדול ויוריד גובה להבות".