ב-5 בפברואר 2026, פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו מסמך בן 55 עמודים שכותרתו: "מלחמת התקומה - מענה ראש הממשלה לשאלות המבקר [מבקר המדינה מתניהו אינגלמן] - דצמבר 2025". להלן קטע עמוד 44 ממסמך זה: הימים שקדמו ל-7 באוקטובר - לאחר תום מחאות הגדר 5. להלן מתוך הערכת מצב בראשות ראש הממשלה מ-01.10.2023: נציג אמ"ן: "אחרי שבוע מאתגר ברצועת עזה, בסך-הכל משבר מנוהל של סינוואר שמתחילתו היה ברור שהמניע שלו הוא מניע אזרחי-כלכלי ושיש רצון רב לא להגיע להסלמה... ההסכמות מייצרות פוטנציאל לשימור השקט... מי שמכיר את סינוואר... זה סינוואר קלאסי - נכנס למשבר כדי להשיג תמורה, שולט במשבר היטב, מאוד עקשן בתוך המשבר ומצליח לנהל אותו לאורך זמן, אבל גם יודע לעצור כשצריך... לפחות בינתיים, נראה שהרצון שלו הוא לחזור לשקט..." ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "צריך להגיד שגם הופתעו מהקלות שבה הם קיבלו ישר את הדברים... כרגע בתפיסה שלהם ישראל כרגע לחיצה ונותנת להם. צריך להבין את זה... התהליך הזה יכול להביא לכך שהם יפעילו עוד פעם לחצים ועוד פעם ניקלע למצב הזה... שניקח את זה בחשבון..." ראש השב"כ, רונן בר: "...אפשר להיות מאוד מאוד נדיבים ואפילו מפתים בנושאים הומניטריים... אני אומר את זה בצער, אבל לא נראה לי שאנחנו נוכל בכל הקונסטלציה שהיא ידועה כאן ללכת לסיבוב יזום...". שר הביטחון, יואב גלנט: "... נוצר הפוטנציאל לא להגיע להסלמה בחגים... לקחו לנו איזה שלושה ארבעה ימים להבין מה סינוואר רוצה, בשביל מה החלו המהומות הללו... עיקר הסיכון מול הפלשתינים בעת הזאת טמון בהחלטות או מעשים ישראלים לא מרוסנים... כלומר מי שעלול לערער את המצב בצורה הגדולה ביותר זה שר משרי ממשלת ישראל... יש לנו אינטרס עמוק להגיע לשקט ברצועת עזה. אין לנו מה להרוויח מרעש ברצועת עזה... מבחינת כיווני הפעולה שאני רואה אותם: רצועת עזה, הרגעה..." (ציטוטים שאישר ראש הממשלה לפרסם מתוך הסטנוגרמה הרשמית של הערכת מצב בראשות ראש הממשלה מיום 01.10.2023) [סימוכין1] חודש לפני מתקפת שבעה באוקטובר - יובל דיסקין, פונה לרמטכ"ל, ולראשי השב"כ, המוסד, המשטרה והשב"ס: "בנסיבות הנוכחיות עליכם לחשוד במבצעים צבאיים התקפיים, שהממשלה יוזמת ולבדוק היטב את נחיצותם. אם הגעתם למסקנה, שיוזמה כזו נגועה בשיקולים זרים, עליכם להתנגד לכך גם בנפרד וגם יחדיו". ב-8 בספטמבר 2023, יובל דיסקין, לשעבר ראש שירות הביטחון הכללי (שב"כ), מראשי המחאה נגד הממשלה, נשא נאום בהפגנה שנערכה בתל אביב. להלן תוכן נאומו של דיסקין: הערב אני פונה אליכם הרמטכ"ל הרצי הלוי, המפכ"ל קובי שבתאי, ראש השב"כ רונן בר, ראש המוסד דדי ברנע, נציבת שב"ס קטי פרי. אני פונה אליכם הערב, משום שאתם קו ההגנה האחרון לפני שנהפוך מדמוקרטיה מהותית לאוטוקרטיה מסוכנת. אני מכיר את הארגונים בהם גדלתם, אני משוכנע, שיש לכם את המורשת, הערכים, הלקחים והניסיון הנדרשים על-מנת להתמודד עם המשבר הדמוקרטי, החוקתי והחברתי העמוק בימים גורליים אלו. חברי, אלי בכר, שהיה היועץ המשפטי של השב"כ ואני התייעצנו יחד עם פרופסורים למשפטים, עם משפטנים בכירים, ששרתו במערכת הציבורית והסתייענו בניסיוננו מעבודתנו כראש השרות וכיועץ המשפטי של השרות מול שלוש ממשלות - ממשלת שרון, ממשלת אולמרט, ממשלת נתניה, עם שני יועצים משפטיים לממשלה - מני מזוז ויהודה וינשטיין, בתקופת ההינתקות, בתקופת האינתיפאדה השנייה, בתקופת מלחמת לבנון השנייה, במבצע עופרת יצוקה ובאין ספור מבצעים בארץ ובחו"ל. כל זאת על-מנת להבין, האם אנו כבר מצויים במשבר חוקתי. השתכנענו, כי מבחינה הצהרתית אנחנו כבר במשבר חוקתי. כאשר ראש הממשלה מסרב לומר, אם הוא מתכוון לציית לפסק הדין של בית המשפט העליון, כאשר הקואליציה מודיעה לבג"ץ, שאסור לו לעסוק בשאלות חוקי היסוד, כאשר יושב-ראש הכנסת וחברי הכנסת מהקואליציה אומרים מפורשות ולעתים בלשון גסה, שלא יצייתו לפסק דין של בית המשפט העליון, זהו שיבוש חמור ביותר, זהו שיבוש חמור ביותר באיזונים הדמוקרטיים, שהבסיס המרכזי שלהם הוא חובת הציות של הממשלה לחוק. אולם לא מדובר רק בהצהרות, משום שגם המעשים מצביעים על כך. כאשר הנאשם פועל בניגוד עניינים חמור ומתמשך, שהוא עוסק בחקיקה שבאה להטיב עם מצבו המשפטי ומפר בכך את פסק הדין שאיפשר את כהונתו כפוף לאיסור שהוטל עליו לפעול בניגוד עניינים, כאשר הממשלה מפרה את פסיקת בג"ץ בעניין חוק הגיוס והאריכה על-אף פסק הדין את הפטור מגיוס בני ישיבות, בפועל, אלו אינם מגויסים ולא מופעלת כלפיהם שום סנקציה. כאשר הוועדה לבחירת שופטים אינה מכונסת רק מפני ששר המשפטים יריב לוין אינו מרוצה מהחוק שקובע את הרכבה. אולם, מעבר למישור ההצהרתי והמעשי המשבר החוקתי מתקיים מדי יום ביומו בתחומים רבים של הזירה הציבורית בניסיון להחליש כל מוקד כוח במדינה. פגיעה יומיומית חסרת תקדים ברמטכ"ל ובראש השב"כ, החלשת האקדמיה, ביטול יחידת המשטרה ללוחמה בשחיתות, תת-התרבות המתפתחת של איומים על פרקליטים ועל שופטים, שר ממונה, המעודד אלימות של שוטרים והחמור מכל, חברים, החמור מכל הוא הצבת מבחן יחיד למינוי משרתי הציבור, והוא נאמנות אישית לשלטון. אין צל צילו של ספק, זו ממשלה שפועלת לריסוק התשתית הדמוקרטית של המדינה, על כן זו ממשלה שכל מעשיה חשודים, זו ממשלה שאיבדה את הלגיטימיות שלה, זו ממשלה נגועה כולה בשיקולים זרים, ומעל הכל בניגוד עניינים בוטה של העומד בראשה, המקרין על כל מעשיה. על כן אני פונה אליכם היום חבריי, ראשי הארגונים הביטחוניים, משום שבזמנים כאלו מוטלת עליכם אחריות מיוחדת. אני מציע לכם במלוא הצניעות מספר כלים ועקרונות, שהם נכונים ולגיטימיים תמיד, אולם בימים אלו עליכם להקפיד עליהם יותר מאשר אי-פעם: אחד - חובה עליכם לבדוק בשבע עיניים כל הנחייה מהממשלה. עליכם לבדוק, שההחלטות וההנחיות עומדות בכללי הדין והיסודות הדמוקרטים ולהתייעץ ביעוץ המשפטי שלכם וביועצת המשפטית לממשלה בכל מצב של ספק. בוודאי, בוודאי אם יבואו, ואין לי שום ספק שיבואו, דרישות לעקוב אחר מוחים נגד פעולות הממשלה, או אם יבואו דרישות לחקור יריבים פוליטיים, או אם יבואו דרישות להימנע מלטפל בפורעים היהודים האלימים והמסוכנים המקורבים לקואליציה. שתיים - עליכם לציית תמיד לשלטון החוק על-פי הפרשנות של היועצת המשפטית לממשלה ושל מערכת המשפט ובראשה בית המשפט העליון. שלוש - עצמאות ומקצועיות של בית המשפט העליון הם שכפ"ץ משפטי חיוני לכם ולפקודיכם. זיכרו, שהחלשת בג"ץ מסכנת ישירות את ההגנה המשפטית עליכם ועל אנשיכם מפני תביעות וחקירות בחו"ל. ארבע - בנסיבות הנוכחיות עליכם לחשוד במבצעים צבאיים התקפים, שהממשלה יוזמת ולבדוק היטב את נחיצותם. אם הגעתם למסקנה, שיוזמה כזו נגועה בשיקולים זרים, עליכם להתנגד לכך גם בנפרד וגם יחדיו. חמש - החוקים שאתם כפופים אליהם, חוק המשטרה, חוק צה"ל, חוק שירות ביטחון כללי קובעים מפורשות, שאתם נתונים למרות הממשלה כולה ולא רק למרות השר הממונה, לכן בגלל הכפיפות לממשלה, אין עליכם חובה לקבל אישור להיפגש עם שרים על-מנת להביא בפניהם את הערכות המצב שלכם ולשתף אותם בכל מידע אחר שתחשבו שחיוני שהשרים ידעו. זו לא רק זכותם זו חובתם של השרים לשמוע מכם ישירות את מצב הדברים. שש - אתם משרתי ציבור, וחובתכם היא קודם כל לציבור. במצבים בהם תגיעו למסקנה, כי חיוני לשתף את הציבור במידע שאין מניעה לפרסמו, עליכם להביאו לידיעת הציבור. שבע - אל תסתפקו בהנחיות על פה מהדרג הפוליטי, דרשו לקבל כל הנחיה רגישה כשהיא מנומקת או בכתב. אני פונה מכאן גם לוועדה למינוי בכירים בשירות המדינה. עליכם לקבוע, כי מועמד לתפקיד בכיר במערכת הביטחון, שיכפור בעיקרון הכפיפות להחלטות בית המשפט ולהנחיות היועצת המשפטית לממשלה, אינו כשיר למילוי תפקיד בכיר בכלל ובמערכת הביטחון בפרט. אתם הרצי, שבתאי, רונן, דדי, קטי והכפופים לכם, בימים אלו אתם ממש, ממש המחסום האחרון לפני קריסת מדינת ישראל הדמוקרטית, היהודית ברוח ערכי מגילת העצמאות. אין לי ספק, שתעמדו במבחן לטובת מדינת ישראל. תודה רבה. [סימוכין2] שלושה שבועות לפני מתקפת שבעה באוקטובר - אלוף (מיל.) עמירם לוין: "לצה"ל ולשב"כ הרבה יותר כוח ממה שהם אומרים; לממשלה אין גוף מודיעיני; אינה יכולה להעריך את הנתונים והמצב; אין לה גוף שיודע עבודת מטה; אם יפעילו את כוחם האמיתי, הם יוכלו ‘לכפות’ [על הממשלה את עמדתם]; ויביאו לבחירות". ב-17 בספטמבר 2023, פרסם המכון למחשבה ישראלית ראיון שערכה גל גבאי עם אלוף (במיל.) עמירם לוין, לשעבר מפקד פיקוד הצפון והמשנה לראש המוסד. להלן קטע מהראיון: גל גבאי: בוא נדבר על סיפור של משבר חוקתי. מה יעשה צה"ל? מה יעשה השב"כ? מה יעשה המוסד? תתאר לי מה קורה בתוך המערכות האלה, ומה החובה החוקתית המוסרית של הגופים האלה? עמירם לוין: תראי, לחובה, אני חושב שאין ויכוח שהחובה היא לציית לחוק. בשביל זה נבנו שלושת הרשויות. בישראל יש מצב מיוחד בשני היבטים. אחד, אין עדיין חוקה, אלא נשענים, והדבר השני הוא, המבנה של הפרלמנט והממשלה, שבעצם אין שני בתים בכנסת, אז בעצם הרשות המבצעת שולטת כבר גם על הרשות המחוקקת. זה מובנה בתוך זה, ולכן מה נשאר, זה הרשות השופטת, ולכן היא כל כך חשובה. אם יצליחו לפרק אותה, זה נגמר. גל גבאי: אבל אם היא מאבדת את הלגיטימיות שלה, האם הצבא ירשה לעצמו להגן מפני ההפיכה השלטונית כשלבית המשפט אין באמת לגיטימציה ציבורית רחבה? עמירם לוין: אני מעריך שהקבוצות, שלושת הקבוצות הבולטות בנושא, ארבע אפילו אולי, שלוש קבוצות, צה"ל, שב"כ, משטרה, והמוסד. המוסד פחות, כי יותר עוסק במחוץ. התרבות שלהם, של עבודת המטה, של האינטגריטי, לא תיתן להם לנהוג אחרת מאשר לציית לחוק. זו התחושה שלי. גל גבאי: פסיקת בית המשפט, ואז מה קורה? איך זה ייראה? עמירם לוין: אני לא יודע להגיד, אני חושב שלא נגיע לזה. גל גבאי: מה יהיו הכלים? איזה כלים יש? עמירם לוין: אני חושב שלא נגיע לזה. גל גבאי: אמן, إن شاء الله يا ريت [אם ירצה אללה, הלוואי]. אבל אם נגיע לזה? עמירם לוין: לא, אני אגיד לך באופן פרדוקסלי, עוד פעם, בגלל איך שישראל התפתחה, צה"ל, תמיד מול המלחמות של האויבים, והשב"כ כתוצאה מהסכסוך עם הפלשתינים, צברו כוח כל כך גדול שבעצם הממשלה לא יכולה לפעול אם הגופים האלה מתנגדים בנחרצות למהלכים שלהם. יש לצה"ל ויש לשב"כ הרבה יותר כוח ממה שהם אומרים. זה נכון שהם כפופים לממשלה. לממשלה אין גוף מודיעיני. אין לה שום מערכת שיכולה להעריך את הנתונים ואת המצב. אין להם שום גוף שיודע לעשות עבודת מטה, שיש לו תרבות של הבחנה בין ההחלטה התאורטית לבין מה קורה בשטח באמת. ולכן, אם הצבא, ואם השב"כ, וגם המשטרה, שיותר קשה לה, יפעילו בכלים הלגיטימיים שלהם את הכוח האמיתי שיש להם, לכפות במירכאות דרך שכנוע, כי הממשלה לא יכולה להתמודד איתם על הנתונים ועל ההערכות. גל גבאי:מה יעשו? יכלאו את [שר המשפטים יריב] לוין? יכלאו את [יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה] רוטמן? את [ראש הממשלה] בנימין נתניהו? מה יעשו? עמירם לוין: לא, לא, לא. יביאו את זה לבחירות. זה הכל. גל גבאי: זה הכל? עמירם לוין: זה הכל. גל גבאי: זה... עמירם לוין: אולי יהיה באמצע עוד פעם מהומה כזאת, מהומה אחרת. אני חושב שלא יותר מזה. [סימוכין3] רונן בר. צילום מסך מערוץ יוטיוב Reichman University (IDC Herzliya)