האירוע, שנערך על-רקע ציור הקיר המונומנטלי (12 מ'!),של סשה אוקון ז"ל, העצים את החוויה והפנה את תשומת הלב גם לזמן החולף ולפרק הזמן האחרון של חלק מבני האדם, לפני שהם עוברים דרך "שערי צדק" (שמו של הציור), לעולם שכולו טוב. ציור זה הדגים יחד עם הציורים שניצפו על גבי המסך את ההבדל בין ציור סטטי לציור דינמי. מוזיקה, מלכת האומנויות (הגדרה שלי), היא אומנות דינמית הנפרשת לאורך זמן לאוזנו של המאזין. לעומת זאת ציור או יצירה ויזואלית בכלל, משלבים בעת ובעונה אחת הרבה אירועים. הצופה נחשף אל כולם בבת אחת ומוצא את דרכו לפי סימנים הקיימים ביצירה, או לפי הבנתו האישית.
ישנם ציורים שהם סטטיים וישנם כאלה שהם יותר דינמיים כשלעיני המתבונן נפרשת התרחשות פעילה. אחד מהציורים האלה הוא ציורו של סשה אורון "שערי צדק" והאחרים שהוצגו ליד המצגת היו, בין היתר יצירותיו ש הצייר הפולני יז'י דודה-גרץ', שצייר 296 ציורים כ"מחווה לשופן", ביניהן בלדות, אימפרומפטו, מזורקות, נוקטורנים, פולינזים, פרלודים, סונטוטת וולסים.