פסק הדין של בג"ץ בדיון נוסף בעניין בחירת נציב שירות המדינה הוא ציון דרך (מאד שלילי) בהיסטוריה של מערכת המשפט בישראל. בפסק הדין מוקיעים שופטי הרוב את עמדת הנשיא עמית, הם טוענים שעמדתו לא עולה בקנה אחד עם הדין, כלומר שלטעמם נשיא בית המשפט העליון, הראש והראשון למערכת המשפט מצפצף על הבסיס המשפטי של קיומנו.
הנשיא מתייחס להאשמות החמורות האלה ומודה, כן כך אני נוהג. זה מצב חריג הוא אומר, יש לנו ראש ממשלה חריג, וממשלה חריגה ועימם חייבים להתמודד בדרכים חריגות גם אם אינן עולות בקנה אחד עם הדין, אותו דין אשר כולל פסק דין ברור ומובהק של השופט עמית בעצמו, וסותר חזיתית את עמדתו בדיון הנוסף. מאקטיביזם שיפוטי נפלנו לאנרכיזם שיפוטי, בהובלת נשיא בית המשפט העליון בישראל, ונגד עמדת רוב השופטים בדיון על נציב שירות המדינה. ומי שיאמר שהוא מופתע יחטא לאמת.
גוף שאין עליו ביקורת חיצונית ממשית ואינו מרסן יצמיח בסופו של יום כנפיים, יאבד באיזה שהוא שלב את כוח המשיכה של כדור-הארץ, ירחף בחלל. מילא אם היה מסכן רק את עצמו בנפילה על הקרקע אפיים ארצה כאשר הבלון שנושא אותו באוויר יתפוצץ, אבל הוא מסכן את העתיד של כולנו. הוא מסכן את עתיד המשפט בישראל, ובלי משפט אין מסגרות חברתיות, ביטחוניות ומדיניות.
ומכאן לוועדת חקירה ממלכתית. מבקרי נתניהו אמרו במהלך השנתיים האחרונות שנשיא בית המשפט העליון הוא אובייקטיבי, לנתניהו אין מה לחשוש ממנו, כי שופטים הם אנשים הגונים, ישרי דרך, פוסקים על-פי הדין ורק על-פי הדין, אך נתניהו כנאה לא מאמין לאמרות השפר האלה. אז האם נתניהו הוא פרנואיד? האם הוא ממציא קונספירציות של אויבים מדומים בבית המשפט העליון?
אז זהו שלא. דעת המיעוט בפסק הדין לעיל מעידה שבהרכב הוותיק של בית המשפט העליון (הרכב הסניוריטי) יש שני אויבים מרי נפש של נתניהו ושל ממשלתו אשר לא חוששים לכופף את הדין העיקר להזיק לנתניהו ולמדיניותו. הם אינם אומרים יכוף הדין את ההר, הם אומרים תכופף שנאתנו לנתניהו את הדין. וכאשר זה המצב, ולטעמי, ללא ספק זה המצב לאור פסק הדין הנ"ל, נתניהו היה צריך להיות טיפש או פראייר אם היה דוחף את ראשו ללוע הארי המורעב המחפש את רעתו.