שוב ושוב אנחנו נחשפים לאותה "תדהמה" בימין: איך זה שראש שב"כ אחרי ראש שב"כ, ואלוף פיקוד אחרי אלוף פיקוד, הופכים פתאום ל"אנשי שמאל"? איך ייתכן שכל מערכות הביטחון מתגייסות להמצאת "טרור יהודי" ולהפניית משאבי עתק נגד המתיישבים, כאילו מדובר באויב האסטרטגי של המדינה?
הגיע הזמן להפסיק להשלות את עצמנו... במשך עשרות שנים מכרו לנו "המומחים לענייני נתניהו" תאוריה נוחה: "נאום בר-אילן? זה רק לצורכי חוץ", "מדינה פלשתינית? שפתיו יישקו, אבל בשטח הוא בונה". התירוץ הזה אפשר לימין המדיני להמשיך להחזיק בקרנות המזבח של שלטון נתניהו, בזמן שהמציאות האסטרטגית הלכה והתהדקה סביב צווארנו.
האמת פשוטה בהרבה: בנימין נתניהו לא "נאלץ" לומר את הדברים. הוא פשוט מתכוון אליהם. חזון המדינה הפלשתינית בלב הארץ מעולם לא עזב את שולחן העבודה שלו. כשהמערכת פועלת נגד ההתיישבות, היא לא "מסכלת את רצון ראש הממשלה" - היא המוציאה לפועל של המדיניות האמיתית שלו.
אבל אני כאן כדי לומר לכם: העידן הזה חייב להסתיים - אסור שמפלגות הגוש הלאומי-אמוני יהיו שותפות זוטרות בממשלה שמתנצלת על קיומנו. הממשלה הזו מנהלת את נסיגותיה של "מדינת כל אזרחיה" במסווה של "ימין מלא-מלא".
החזון ש'זהות' מציעה אינו עוסק בכיבוי שריפות או במניפולציות של "לחץ בינלאומי". אנחנו נחזיר את המדינה לבעליה. אנחנו נחליף את תפיסת הביטחון הרופסת של אוסלו בזהות יהודית גאה ובריבונות מלאה ללא תנאי. אני מבטיח לכם: ביום שבו תקום כאן הנהגה שמחוברת לזהותה - ששואבת את צדקת דרכה מחזון הנביאים - זה יהיה היום שבו נפסיק לפחד מהעולם ונתחיל לכבד את עצמנו. ביום הזה, כללי המשחק ישתנו מהיסוד.
המציאות הנוכחית היא חבלי לידה של שינוי עמוק. אי-אפשר לתקן את המערכת הישנה של "ציונות הקיום" - הגיעה העת לבנות קומה חדשה: ציונות של ייעוד. מתוך הקומה הזו נהיה עם חופשי ובטוח בארצנו. מתוך אמונה בלתי מתפשרת בצדקת הדרך, נוכל סוף-סוף להיות אור לגויים. מחזירים את המדינה לעם!